מגיד דבריו ליעקב יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

וזהו פיר[ו]ש הפסוק צאינה וראינה בנות ציון וגו'. פיר[ו]ש צאינה מגשמיות [וראינה, ר"ל] אלא תראה תמיד בפנמיות הדבר ולא בגשמיותה. וזה שכתב וראינה בנות ציון, ר"ל למשל יופי של האשה גשמיית, שלזה היופי קורא בנות ציון, כלומר שהוא רק ציון וסימן ליופי של מעלה ששורה עליו ניצוץ של יופי מעולם התפארת כביכול, ואין אדם רשאי לדבק ביופי זה התחתון. אלא אם באה כנגדו פתאום, יש לו לדבק על ידי זה ליופי של מעלה. וזהו שאמר במלך שלמה, ר"ל היופי זה של האשה הוא רק ציון וסימן שבמלך שלמה, ר"ל הקב"ה.