מבחר הפנינים/שער לשון הרע ורכילות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א. אמר, שאדם דיבר מום בחבירו אצל אחד מהגדולים, אמר לו, הורתני על רוב מומך במה שאתה מרבה לספר במומי בני אדם, כי המחפש במומי בני אדם אינו מחפש אלא כפי מומיו וכדמותם.

ב. ואמר אדם לחבירו, אני רוצה לרחקך בשביל שמדברים בך בני אדם, אמר לו, שמעתני מדבר באחרים? אמר לו, לאו, אם כן הרחק אותם המדברים.

ג. ואמר, שאדם האשים את חבירו על דבר ששמע ממנו והתנצל עליו, אמר לו, והלוא הגיד לי נאמן? אמר לו, אילו היה נאמן לא היה מגיד.

ד. ואמר אדם לחבירו, הגיעני שאתה מדבר בי, אמר לו, אם כן אתה נכבד בעיני מעצמי.

ה. ואמר שאדם אמר לחבירו, הגיעני שדיברת בי, אמר לו, נפשי יותר יקרה בעיני.

ו. ואמר החכם, מי שיאמין הרכילות לא ישאר לו אוהב אפילו אם יהיה חביב או קרוב.

ז. ואמר, אל תגלה מסתורי רעות בני אדם, פן יגלה הבורא מסתורי רעותיך, וספר בטובתם כשתזכיר את שמם, ואל תגנה אותם במה שיש בך.

ח. ואמר, מי שמגיע הגידוף הוא המגדף.