מבחר הפנינים/שער כפירת הטובה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א. אמר החכם, כשאתה חולק כבוד לאוהבך כראוי לו, ואיננו חולק לך מה שראוי לך טוב שתעזבנו.

ב. שלם במענך, גמול מחזיק ימינך, ואל יהיו רגליך ללכת לדרוש קלים, ואמרי פיך מהודות מתעלים, היהיו ידיך ממהרות לקחת, לשנאך לבדה אינה משובחת, אל יהי כבהמה מהודות נאלמה, כי ההודאה תוספת מביאה, הלוא בורא הנשמות, מברכים בנעימות, הלוא הוא המבורך על כל ברכות, וחפץ שיברכוהו בריותיו על מתנות ברכותיו, אף כי אנוש רימה על אחת כמה וכמה.

ג. וישא משלו ויאמר, בעודך ברכי נפשי אלוקים, ושמרי משכוח כל גמוליו, ואדם יגמלך חסד תברכי ואל תנשי למיטב מפעליו, ואיש מהר שאלתך למלא, התלאי את לספר מהלליו, אם על גמול חסד תהי מודה מהן, והשאלה תמצאה תוסף, איך תשכח דורות ולא תזכור, עת לכתך לדרוש בלי כסף, תודה תהי תשלום מחיר חסדו, אם אין לך שלם מחיר כסף, אשר הטיב לבבך עת מועדך, הכי תחדל לברך מעלליו, איך תכבד לשונו מלהודות, אשר היה לבקש קל ברגליו, תהיה גומל נדיב גומלך טוב תמיד, ומידת פעלו ברך, אם קצרה ידך לשלם לו הגמול, לשון שבח מאוד הארך.