מבחר הפנינים/שער המחילה

א. אמר החכם, המחילה לנבל כפי מה שהוא הגון לנדיב.

ב. ואמר, מחול למי שהרע לך, ותן למי שמנע ממך.

ג. ואמר, ההודאה בעוון, טענה כבקשת המחילה.

ד. ואמר, הודה בעוונך ובקש מחילה עליו, כי כפירת העוון שתי עוונות.

ה. ואמר, מחול חטא אוהבך ואל תתגלה לשונאך.

ו. ואמר, אם תקום תדאג, ואם תמחול תעלוץ.

ז. ואמר, כי מלך אחד צוה להרוג עדת אסירים, אמר אחד מהם, אדוני המלך, אם אנחנו הרענו לחטוא הלוא אתה תטיב שאת כשתאמר הרפו לאלו הנבלים, ולא היה אדם בהם שהטיב לדבר כזה, ונמנע ולא הרגם.

ח. ואמר, כי מלך צוה להרוג חכם אחד, ואמר לו אחד מיועציו, אתה יכול לעשות מה שלא עשית, יותר מלהשיב מה שעוית, ונמנע ולא הרגו.