לדלג לתוכן

מ"ג תהלים עה ה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג תהלים · עה · ה · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אמרתי להוללים אל תהלו ולרשעים אל תרימו קרן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָמַרְתִּי לַהוֹלְלִים אַל תָּהֹלּוּ וְלָרְשָׁעִים אַל תָּרִימוּ קָרֶן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָמַ֣רְתִּי לַ֭הוֹלְﬞלִים אַל־תָּהֹ֑לּוּ
  וְ֝לָרְשָׁעִ֗ים אַל־תָּרִ֥ימוּ קָֽרֶן׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"להוללים" - לרשעים המערבבים את ישראל

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אמרתי - דברי המשורר.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"להוללים אל תהולו" - ענין סכלות ורשע כמו קנאתי בהוללים (לעיל ע"ג)

"קרן" - ענין ממשלה והתחזקות ע"ש שהקרן הוא לחוזק לבעלי הקרן 

מצודת דוד

"אל תרימו קרן" - למשול ממשל רב על ישראל להחטיאם

"אמרתי" - לזה אמרתי לרשעי אומ"ה אל תרשיעו את ישראל להעבירם על דת פן יוחזר העולם לתוהו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ה-ו) "אמרתי", גם זה דברי היושר ומישרים, הנה היושר הוא נטוע בטבע כל אדם ובנפשו, שנפש כל אדם נבראת באופן שנטוע בלבה אהבת היושר והצדק, והרשע הנוטה מן המישרים הוא דבר שהוא נגד טבע נפשו, ונפשו תיסרהו ותאלצהו בכח היושר הנטוע בה להשיבו אל הטוב, וע"כ הרשעים מלאים חרטה, עפ"ז יאמר מישרים במליצתו, "אני מישרים אמרתי להוללים אל תהולו", אני מישרים מיסר את ההוללים מוכיח אותם בל יהולו, ואני האומר "לרשעים אל תרימו קרן ואל תרימו למרום קרנכם ואל תדברו בצואר עתק", אם תראה שהרשעים נותנים אל לבם ומתחרטים על מעשיהם, ונפשם תיסרם בל יהולו, ובל ירימו קרנם נגד המרום ובל ימרו בה', מי הוא המיסר אותם והאומר להם כן? אני מישרים, אני אני הוא האומר כן לרשעים, ר"ל טבע היושר הנטוע בנפשם הוא האומר להם ומיסרם לבל יהולו ובל ירימו קרנם, כי היושר שבטבע האדם ייסרהו וישים בלבו שישוב אל היושר והטוב ולא ירים קרן נגד ה':

ביאור המילות

"אל תהולו". אל תתעסקו בדברי הוללות:
 

<< · מ"ג תהלים · עה · ה · >>