מ"ג תהלים יז א
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תפלה לדוד שמעה יהוה צדק הקשיבה רנתי האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תְּפִלָּה לְדָוִד שִׁמְעָה יְהוָה צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תְּפִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד
שִׁמְעָ֤ה יְהֹוָ֨ה ׀ צֶ֗דֶק
הַקְשִׁ֥יבָה רִנָּתִ֗י
הַאֲזִ֥ינָה תְפִלָּתִ֑י
בְּ֝לֹ֗א שִׂפְתֵ֥י מִרְמָֽה׃
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רד"ק
וכל הפסוק הוא כפל ענין במלות שונות.
ורנתי הוא כמו צעקתי, כי המתפלל פעמים צועק בקול רנה, ופעמים מתפלל בקול דממה.
וכל לשון רנה הוא לשון צעקה: ויש מהם לשירה ולשמחה, ויש מהם להכרזה, ויש לתפלה ולבקשה, ויש לבכי ואנקה; וכל אחד יתפרש לפי מקומו.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"בלא" - הנאמרה בלא שפתי מרמה
"צדק" - תפלתי הנאמרה בצדק ובכוונת הלבמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"שמעה", "הקשיבה, האזינה". כבר בארתי (ישעיה א' י' ובכ"מ) שהסדר הוא בתחלה קושב ואחר כך מאזין ואח"כ שומע, וכשבא על ג' נשואים מתחלפים יאמרו על העקרי לשון שמיעה, ועל הבלתי עקרי כ"כ לשון האזנה, ועל הטפל לשון הקשבה, וזאת היא עקר בעיניו מה שיספר צדקו, לכן אמר שמעה צדק, ואחריו התפלה ואחריו הרנה, שרנה הוא לשון צעקה, בין צעקה של שמחה בין צעקה של בכי ואנקה כמ"ש במכלול ומענין השני בא פה, כמו קומי רוני בלילה: