מ"ג תהלים ז ט
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יהוה ידין עמים שפטני יהוה כצדקי וכתמי עלי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְהוָה יָדִין עַמִּים שָׁפְטֵנִי יְהוָה כְּצִדְקִי וּכְתֻמִּי עָלָי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְהֹוָה֮ יָדִ֢ין עַ֫מִּ֥ים
שׇׁפְטֵ֥נִי יְהֹוָ֑ה
כְּצִדְקִ֖י וּכְתֻמִּ֣י עָלָֽי׃
רש"י
רד"ק
וזהו שאמר: שפטני יהוה כצדקי וכתמי עלי: כי אני אין בי עון, ולא חטאתי להם כדי שישנאו אותי.
ולא אמר על כלם, אלא על הרעים שבהם שהיו שונאים את דוד בחנם; ועליהם אמר: יגמר נא רע רשעים.
כי רוב ישראל היו אוהבים את דוד כי הוא היה המוציא והמביא אותם בהיותו עם שאול; ומוכרחים היו ברדפם אחריו במצות שאול.
גם משבט בנימין היו רבים אוהבים אותו, כמו שכתוב בדברי הימים (א יב א ב): שבאו אל דויד לצקלג.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ידין עמים" - כשתדין העמים במשפט הראוי אז שפוט אותי כפי צדקי וכתומי אשר עלי ר"ל שפטני לפי המעשים טובים ומן החטאים תשמט ידךמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"ידין, שפטני". הדין הוא שמוע הטענות, והמשפט הוא גמר הדין, ובא גם על קיום הפסק דין והעונש ובדוד כבר היה הדין רק העמים ידין עתה לראות גם על זכויותיהם נגד דוד. ואז יהיה המשפט והגמר דין של דוד באופן אחר:
"כצדקי וכתמי". הצדק הוא במעשה, והתמימות הוא בלב, וגדרו שמעשיו בלא נטיה ובלי פניה חיצונית, ודוד הגם שהיה לו חטא בפועל לא נלוז מתמימותו, לכן אמר כתומי עלי: