מ"ג שמות כה לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג שמות · כה · לג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שְׁלֹשָׁ֣ה גְ֠בִעִ֠ים מְֽשֻׁקָּדִ֞ים בַּקָּנֶ֣ה הָאֶחָד֮ כַּפְתֹּ֣ר וָפֶ֒רַח֒ וּשְׁלֹשָׁ֣ה גְבִעִ֗ים מְשֻׁקָּדִ֛ים בַּקָּנֶ֥ה הָאֶחָ֖ד כַּפְתֹּ֣ר וָפָ֑רַח כֵּ֚ן לְשֵׁ֣שֶׁת הַקָּנִ֔ים הַיֹּצְאִ֖ים מִן־הַמְּנֹרָֽה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
תְּלָתָא כַלִּידִין מְצָיְרִין בְּקַנְיָא חַד חַזּוּר וְשׁוֹשָׁן וּתְלָתָא כַלִּידִין מְצָיְרִין בְּקַנְיָא חַד חַזּוּר וְשׁוֹשָׁן כֵּן לְשִׁתָּא קְנִין דְּנָפְקִין מִן מְנָרְתָא׃
ירושלמי (יונתן):
תְּלָתָא כַּלִּידִין מְשַׁקְעִין בְּצִיּוּרֵיהוֹן בְּקַנְיָא חָד חֵיזוּר וְשׁוֹשַׁן וּתְלָתָא כַּלִּידִין מְשַׁקְעִין בְּצִיּוּרֵיהוֹן בְּקַנְיָא חָד חֵיזוּר וְשׁוֹשַׁן הֵיכְדֵין לְשִׁיתָּא קְנִין דְּנַפְקִין מִן מְנַרְתָּא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"משקדים" - כתרגומו מצויירים היו כדרך שעושין כלי כסף וזהב שקורין ניאל"ר

"ושלשה גבעים" - בולטין מכל קנה וקנה

"כפתר ופרח" - היה לכל קנה וקנה

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מְשֻׁקָּדִים – כְּתַרְגּוּמוֹ (“מְצָיְרִין"), מְצֻיָּרִים הָיוּ כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין לִכְלֵי כֶסֶף וְזָהָב שֶׁקּוֹרִין ניילי"ר [neeler = לגפר (לבצע תצריב באמצעות גפרית)] בְּלַעַ"ז.
וּשְׁלֹשָׁה גְּבִעִים – בּוֹלְטִין מִכָּל קָנֶה וְקָנֶה, כַּפְתּוֹר וָפֶרַח הָיָה לְכָל קָנֶה וְקָנֶה.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

שלשה גביעים: חלולין כמין כוס, גומות גומות בקנה:

משוקדים: כעין שקדים של בליטות בכותלי הגביעים, כעין שעושין כלי כסף מצויירין בליטות כעץ כפות או כעין תפוחים שקורין קוליירץ ב"ל, ושוב שמעתי שכן מפרשים בנרבונא אמונדלי"ץ ב"ל לשון שקדים:
כפתור ופרח: באמצע כל קנה לנוי:

'(לה). 'וכפתור תחת שני הקנים היוצאים ממנה: מקנה האמצעי שהוא עיקר המנורה:
לששת הקנים: שלשה פעמים וכפתור וכפתור וכפתור, לא הוצרך לכתוב כן לששת הקנים כאשר כתב בפסוק ראשון לפי שמנה את כולם:

'(לז). 'נרותיה: לוצש ב"ל שנותנים שם את השמן והפתילות:
והעלה הכהן את נרותיה: שבעה על שבעה הקנים:
והאיר על עבר פניה: ידליק הפתילות אל עבר מול פני המנורה שזהו לצד השולחן שכנגדו כדכתיב ואת המנורה נוכח השולחן וכן כתוב אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, שכל שבעתם מאירין לצד השולחן שכשנגדו לפניה:

'(לח). 'ומלקחיה: שלוקחין בהן הפתילות ונותנין בנרות:
ומחתותיה: בהטיבו את הנרות בבקר חותה בהן גחלי הנרות ומותר השמן שבנרות:

'(מ). 'מראה: לשון מופעל על ידי אחרים אמישטריץ ב"ל, אשר אתה מראה ממש הראה לו תבנית המנורה אמושטריץ ב"ל, אבל לה' הנראה אליו מעצמו פיברוץ ב"ל:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"שלשה". באר תמונת הקנים, שבכל קנה ימצא "שלשה" גביעים משוקדים וכפתור אחד ופרח אחד, עד שבששה הקנים ימצאו י"ח גביעים משוקדים וששה פרחים וששה

כפתורים, [ומ"ש כן לששת הקנים היינו וכן לששת הקנים, משא"כ בפסוק ל"ה לא אמר מלת כן, כי חשב כל הקנים]:

<< · מ"ג שמות · כה · לג · >>