(כט) "לבד "- חובר חשבון על לשון נקבות והוא לשון זכר עונות והענין שעשה האלהים את האדם להיות ישר הולך בדרך וכמה בקשו ארחות עקלקלות וגם זה הענין סמוך בפסוק שלמעלה האשה אחת די לאיש:
(כט) אמנם מסקנת הענין היה בהפך להטיל הפגם על עצמו ודומה לו, לומר שבמקום מה שאמר ומוצא אני מר ממות את האשה הוא לבד ראה זה מצאתי שהוא מר ממות אשר אין תיקון לו בחכמת התורה, והוא כי האלהים עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים. והוא אשר קרה לו כי בקש חשבונות לומר למה אמרה תורה ולא ירבה לו נשים כדי שלא יסור לבבו אני ארבה ולא אסור (שמות רבה ו א), וההיקש בכיוצא בזה הנוטים אחר חשבונות דעתם המתחכמים על גזרת התורה:
