מ"ג קהלת א ד
מתוך ויקיטקסט
<< · מ"ג קהלת א · ד · >>
מקרא
כתיב: דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת
מנוקד: דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת.
עם טעמים: דּ֤וֹר הֹלֵךְ֙ וְד֣וֹר בָּ֔א וְהָאָ֖רֶץ לְעוֹלָ֥ם עֹמָֽדֶת׃
תרגום
עדיין לא נכתב
רש"י (כל הפרק)
"דור הולך ודור בא" - כל מה שהרשע יגע ועמל לעשוק ולגזול אינו מבלה את מעשיו כי הדור הולך ודור אחר בא ונוטל הכל מיד בניו כענין שנאמר (איוב כ) בניו ירצו דלים
"והארץ לעולם עומדת" - ומי הם המתקיימים הענוים הנמוכים המניעין עצמם עד לארץ כענין שנאמר (תהלים לז) וענוים ירשו ארץ ומדרש תנחומא אומר כל צדיקי ישראל נקראו ארץ שנאמר (מלאכי ג) ואתם תהיו לי ארץ חפץ
