מ"ג עזרא ד כג
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אדין מן די פרשגן נשתונא די ארתחששתא [ארתחששת] מלכא קרי קדם רחום ושמשי ספרא וכנותהון אזלו בבהילו לירושלם על יהודיא ובטלו המו באדרע וחיל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֱדַיִן מִן דִּי פַּרְשֶׁגֶן נִשְׁתְּוָנָא דִּי ארתחששתא [אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּ] מַלְכָּא קֱרִי קֳדָם רְחוּם וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא וּכְנָוָתְהוֹן אֲזַלוּ בִבְהִילוּ לִירוּשְׁלֶם עַל יְהוּדָיֵא וּבַטִּלוּ הִמּוֹ בְּאֶדְרָע וְחָיִל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֱדַ֗יִן מִן־דִּ֞י פַּרְשֶׁ֤גֶן נִשְׁתְּוָנָא֙ דִּ֚י אַרְתַּחְשַׁ֣שְׂתְּא מַלְכָּ֔א קֱרִ֧י קֳדָם־רְח֛וּם וְשִׁמְשַׁ֥י סָפְרָ֖א וּכְנָוָתְה֑וֹן אֲזַ֨לוּ בִבְהִיל֤וּ לִירֽוּשְׁלֶם֙ עַל־יְה֣וּדָיֵ֔א וּבַטִּ֥לוּ הִמּ֖וֹ בְּאֶדְרָ֥ע וְחָֽיִל׃
רש"י
"די פרשגן" - מן פתרון כתב הנשתוון של ארתחששתא המלך הוא כורש היה המעשה הזה
"קרי קדם" - שהיה כתב הנשתוון קרוי לפני רחום ושמשי וסיעתיהם והלכו במרוצה ובבהלה לירושלים אל היהודים ובטלו אותם בזרוע וכח שלא לבנות עוד הבנין
"על יהודיא" - אל היהודים
"המו" - הםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אדין" - אז מן אשר טופס הדברים המפורשים של המלך נקראו לפני רחום וגו' וחבריהם
"אזלו" - הלכו בחפזון לירושלים אל היהודים ובטלו אותם ממלאכתם בזרוע ובכחמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •