מ"ג נחמיה ט יא

מתוך ויקיטקסט

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות נחמיה II פסוק הבא

תוכן עניינים

מקרא

כתיב: והים בקעת לפניהם ויעברו בתוך הים ביבשה ואת רדפיהם השלכת במצולת כמו אבן במים עזים

מנוקד: וְהַיָּם בָּקַעְתָּ לִפְנֵיהֶם וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַכְתָּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אֶבֶן בְּמַיִם עַזִּים.

עם טעמים: וְהַיָּם֙ בָּקַ֣עְתָּ לִפְנֵיהֶ֔ם וַיַּֽעַבְר֥וּ בְתוֹךְ־הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָׁ֑ה וְֽאֶת־רֹ֨דְפֵיהֶ֜ם הִשְׁלַ֧כְתָּ בִמְצוֹלֹ֛ת כְּמוֹ־אֶ֖בֶן בְּמַ֥יִם עַזִּֽים׃



מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"במצולות" - השלכתם למטה בעומק הים כמו אבן הנופל לקרקעית המים אף אם הם חזקים ורדופים מאד

מצודת ציון

"בקעת" - חלקת לשנים

"במצולות" - עומק המים כמו ותשלך במצולות ים (מיכה ז')

"עזים" - מלשון עוז וחזק



כלים אישיים