מ"ג נחמיה ט יא
מתוך ויקיטקסט
פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות נחמיה II פסוק הבא
תוכן עניינים |
מקרא
כתיב: והים בקעת לפניהם ויעברו בתוך הים ביבשה ואת רדפיהם השלכת במצולת כמו אבן במים עזים
מנוקד: וְהַיָּם בָּקַעְתָּ לִפְנֵיהֶם וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַכְתָּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אֶבֶן בְּמַיִם עַזִּים.
עם טעמים: וְהַיָּם֙ בָּקַ֣עְתָּ לִפְנֵיהֶ֔ם וַיַּֽעַבְר֥וּ בְתוֹךְ־הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָׁ֑ה וְֽאֶת־רֹ֨דְפֵיהֶ֜ם הִשְׁלַ֧כְתָּ בִמְצוֹלֹ֛ת כְּמוֹ־אֶ֖בֶן בְּמַ֥יִם עַזִּֽים׃
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"במצולות" - השלכתם למטה בעומק הים כמו אבן הנופל לקרקעית המים אף אם הם חזקים ורדופים מאד
מצודת ציון
"בקעת" - חלקת לשנים
"במצולות" - עומק המים כמו ותשלך במצולות ים (מיכה ז')
"עזים" - מלשון עוז וחזק

