מ"ג משלי כ יח
מתוך ויקיטקסט
פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות משלי II פסוק הבא
תוכן עניינים |
מקרא
כתיב: מחשבות בעצה תכון ובתחבלות עשה מלחמה
מנוקד: מַחֲשָׁבוֹת בְּעֵצָה תִכּוֹן וּבְתַחְבֻּלוֹת עֲשֵׂה מִלְחָמָה.
עם טעמים: מַ֭חֲשָׁבוֹת בְּעֵצָ֣ה תִכּ֑וֹן וּ֝בְתַחְבֻּל֗וֹת עֲשֵׂ֣ה מִלְחָמָֽה׃
רש"י (כל הפרק)
"מחשבות בעצה תכון ובתחבולות עשה מלחמה" - אם באת להלחם כנגד השטן בא בתחבולות תשובה ותפלה ותענית
רבי יונה גירונדי (כל הפרק)
(משלי כ יח): "מחשבות בעצה תכון" - נכון הדבר שיחשוב האדם במעשהו לפני הפועל, ושיוועץ במחשבתו עם אחרים - ואז תכון מחשבתו ותכשר ותצלח לפועל.
אמנם, לא יסמוך על העניין בלא הקדמת מחשבות ליבו, כאשר אמרו ז"ל (א"ב דבן סירא): "שיתין מלכין יהון לך, ומלכא דנפשך לא תשבק", כי האדם יטרח לחשוב במחשבה במעשיו יותר מאשר יטרחו אחרים לחקור עליהם.
אמנם, יבחן מחשבתו בעצת אחרים, כי השגת שכל האדם קצרה, ואולי ישגה ונעלם ממנו דבר, ומה ששגה יבינו לו, ויחכם עוד לחשוב בעניין ההוא.
גם, פעמים רבות חפצו במעשים יעצם עיני שכלו - ויודיעוהו בהיוועצם עמהם.
"ובתחבולות עשה מלחמה" - המלחמה צריכה מחשבה ועצה ותחבולות לראות הנולד, ולחשוב: אם יערימו סוד האויבים על דרך כזאת וכזאת, נתחכם להם על דרך זאת, ונקדים עניינים וצדדין, ונכין לנו הדרך מעתה, שתהיה היכולת בידינו בעת ההיא להתחכם להם בדרך זאת.
על כן, לא תעשה מלחמה בלתי בהיות אתך נבונים יודעי תחבולות.
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"מחשבות בעצה" - מחשבות הנעשים בעצת יועצים תכון ותתקיים ואם תלחם במי עשה מלחמה בהתחכמות רב כי בודאי גם שכנגדך הרבה מחשבות בעצה ולזה מהצורך להתחכם ביותר
