מ"ג משלי כ ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · כ · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נהם ככפיר אימת מלך מתעברו חוטא נפשו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נַהַם כַּכְּפִיר אֵימַת מֶלֶךְ מִתְעַבְּרוֹ חוֹטֵא נַפְשׁוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נַ֣הַם כַּ֭כְּפִיר אֵ֣ימַת מֶ֑לֶךְ
  מִ֝תְעַבְּר֗וֹ חוֹטֵ֥א נַפְשֽׁוֹ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נהם ככפיר אימת מלך מתעברו" - מכעיסו

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נהם ככפיר אימת מלך". הנה אימת המלך המושל באדם והוא השכל האנושי שהוא ראוי שימשול בשאר כחות הנפש וכן סודר מהשם יתברך ביום הבראם ראוי שתהיה כל כך חזקה כאילו ינהם לטרוף ככפיר כי באמת מי שיסו' מעבודתו ידרך אל ההפסד וההשחת ומי שהוא מתחבר עמו ואינו רוצה לשמוע הוא חוטא נפשו ומפסידה ויהי' סופו לאין והנה המתעבר עמו הוא בעל התאוה כי הכח המתעורר ההוא יריב עם הכח המתעורר השכלי ויובילהו זה אל הכליון וההפסד:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"נהם" - כנהמת הכפיר כן מאוים פחד המלך על מי אשר יכעס עליו, והמכעיסו מחסר נפשו, כי יסתכן בעצמו ועובר על "ירא את ה' בני ומלך". 

מצודת ציון

"נהם" - כן נקרא שאגת האריה.

"אימת" - מלשון אימה ופחד.

"מתעברו" - מלשון עברה וכעס.

"חוטא" - ענין חסרון, כמו (שופטים כ): "קולע באבן אל השערה ולא יחטיא".

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נהם ככפיר אימת מלך", כבר אמר (י"ט י"ב) נהם ככפיר זעף מלך, שבעת הזעף אין לקרב אליו כמו אל הכפיר במעונתו בעת רעבונו שאז טורף בודאי, ופה אמר שגם בעת רצון, שיכול להתקרב אליו, צריך ליזהר באימת מלך, גדר האימה הוא דבר המאויים מצד רוממותו ומעלתו הגדולה, וצריך שלא לעבור חקי האימה, שהאימה תזהיר שלא יקל ראשו, ולא ישמש בשרביטו, ושיזהר במוראו, ומי "שעובר" חקים האלה חייב מיתה "וחוטא נפשו", והמתקרב אל האימה הזאת בלתי חש לה, כמתקרב אל הכפיר במעונתו:

ביאור המילות

"מתעברו". מענין עברה וקצף, והתבאר אצלי ששם עברה נגזר משורש עבר שעובר הגבול לקצוף על מי שלא חטא, ובא פה על עובר גבול אימת מלך ועי"כ יתעבר בו:
 

<< · מ"ג משלי · כ · ב · >>