מ"ג משלי כג ב
מתוך ויקיטקסט
<< · מ"ג משלי כג · ב · >>
תוכן עניינים |
מקרא
כתיב: ושמת שכין בלעך אם בעל נפש אתה
מנוקד: וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה.
עם טעמים: וְשַׂמְתָּ֣ שַׂכִּ֣ין בְּלֹעֶ֑ךָ אִם־בַּ֖עַל נֶ֣פֶשׁ אָֽתָּה׃
תרגום
עדיין לא נכתב
רש"י (כל הפרק)
"ושמת שכין בלועך" - בלחייך אם ראית עינו צרה אל תאכל משלו
"אם בעל נפש אתה" - אם רעבתן אתה ותאב לאכול טוב לתחוב סכין בין שניך ורבותינו דרשו בתלמיד היושב לפני רבו אם יודע ברבו שיחזיר לו תשובה על כל דבר שישאלהו ידקדק וישאל שמועתו ואם לאו ישתוק
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"אם בעל נפש אתה" - אם יש לך נפש משכלת למאוס ברע
"ושמת" - ר"ל אולי תתבונן בדבר וייטיב לך להשים סכין בבית הבליעה משתאכל עמו
מצודת ציון
"שכין" - כמו סכין בסמ"ך וכן התמלא בשכות עורו (איוב מ)
"בלועך" - ענין בליעה וכן יעלעו דם (שם לט) והבי"ת היא בי"ת השמוש
