מ"ג משלי י כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · י · כח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תוחלת צדיקים שמחה ותקות רשעים תאבד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תּוֹחֶלֶת צַדִּיקִים שִׂמְחָה וְתִקְוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תּוֹחֶ֣לֶת צַדִּיקִ֣ים שִׂמְחָ֑ה
  וְתִקְוַ֖ת רְשָׁעִ֣ים תֹּאבֵֽד׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תוחלת צדיקים שמחה" - סופה מתקיימת ושמחי' "ותקות רשעים תאבד" - כי לא תבא

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תוחלת הצדיקים". היא החיים הנצחיים והערבים אשר הם תכלית השמחה אשר אין לשמחות הגופיות שום יחס אליה כמו שביארנו בא' מספר מלחמות ה' ואמנם תקות הרשעים היא קנין חפצי הגוף מהקנינים והשמחות הגופיות וכל זה כלה ואובד:  

רבנו יונה גירונדי

לפירוש "רבנו יונה גירונדי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תוחלת צדיקים שמחה" - הנה, כתוב בעניין התאוות לעושר ולכבוד (משלי יג יב): "תוחלת ממושכה מחלה לב", אך תוחלת הצדיקים אינה מחלה לב, כי ששון ושמחה יימצא בה, כי תוחלתם לא על כוחם ועוצם ידם, ולא אל בינתם יישענו, כי על רחמי ה' יתברך. וכן כתיב (משלי ג ה): "בטח אל ה' בכל לבך...". ולא ידאגו בהימשך התוחלת, כי אינם דואגים למיעוט העושר, ככתוב (משלי טו טז): "טוב מעט ביראת ה'", אך שמחה ישיגו מן התוחלת על כל פנים, כי הם שמחים בכל עת על אשר השיגו לערוך תוחלתם לאלהים, ולשום תקוותם לחסדו, וכל מה שנמשכת ומתאחרת תוחלתם - הם מתענגים על העבודה אשר יעבדון את האלהים בתוחלת ובביטחון.

גם תוכל לפרש "תוחלת..." - כי אין ממושכה תוחלתם, כי קרובה ישועתם לבוא. ואם לא יגיע העניין שמייחלים עליו, תהיה צדקת התוחלת סיבה לתועלות ולחסדים רבים ונכבדים מן העניין אשר ביקשה נפשם, ככתוב (תהלים לב י): "והבוטח בה' חסד יסובבנו".

"ותקוות רשעים תאבד" - בהעדר העניין שמקוים עליו תהיה תקוותם אובדת, כי אין שכר על תקוותם, כי לא על ישועת ה' בטחו.

גם ייתכן לפרש, כי קיללם באבדן תקוותם, כעניין שכתוב (תהלים קמ ט): "אל תתן ה' מאוויי רשע", כי פעמים בהיזכר מידת הצדיק אין ההיפך במידת הרשע נזכר, רק הקללה על מידתו, וכן (משלי י לא): "פי צדיק ינוב חכמה, ולשון תהפוכות תיכרת".

לשון ה"תקוה" יבוא על התעתדות לב האדם בקירוב הדבר, וה"תוחלת" תבוא על הציפיה וההמתנה, כמו שכתוב (בראשית ח י): "ויחל עוד שבעת ימים", (יחזקאל יט ה): "ותרא כי נוחלה אבדה תקוותה (להתחזק המלכות בידה) ותיקח אחד מגוריה". על כן אמר הכתוב "תקוות רשעים תאבד", כי גם בדבר שמתעתדים בליבם על הגעתו, תאבד תקוותם.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"תוחלת" - תקות צדיקים היא להם לשמחה, כי באה ושמחים המה על אשר היו מקוים לה; אבל תקות הרשעים תהיה אבודה ולא תבא, ומיצר על התוחלת.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תוחלת צדיקים שמחה" יש הבדל בין תוחלת ובין תקוה, המיחל מיחל על דבר שבודאי יבא, או שהבטיחוהו שיבא בזמן ידוע, והמקוה מקוה על דבר בלתי ברור ומובטח, והצדיקים י"ל תוחלת, כי שכרם מובטח בלי ספק ולכן שמחים הפך מן תוחלת ממושכה שהיא מחלה לב, כי התוחלת שמיחלים לחסד ה' הוא נמצא תמיד ולא יכזב, אבל "תקות רשעים תאבד", הרשעים אין להם תוחלת רק תקוה שמקוים להתעשר וכדומה שהוא בלתי בטוח ובאמת תאבד תקותו:

ביאור המילות

"תוחלת, תקות". הבדלם התבאר (ישעיה נ"א ה', יחזקאל י"ט ה', מיכה ה' ו', ז' ז', תהלות ק"ל ה', איוב ל' כ"ו, לקמן י"א ז'):
 

<< · מ"ג משלי · י · כח · >>