מ"ג משלי יח ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · יח · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פי כסיל מחתה לו ושפתיו מוקש נפשו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פִּי כְסִיל מְחִתָּה לוֹ וּשְׂפָתָיו מוֹקֵשׁ נַפְשׁוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פִּֽי־כְ֭סִיל מְחִתָּה־ל֑וֹ
  וּ֝שְׂפָתָ֗יו מוֹקֵ֥שׁ נַפְשֽׁוֹ׃


רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

פי כסיל - דברי הכסיל הם מביאים חתת ושבר והם מוקש נפשו כי גורם רע לעצמו מצדדים רבי' כי בהם יחרחר ריב עם האנשים ויהיה זה סבה לו לרעות גדולות ומהם כי מצד סכלותו יחשוב הרבה פעמים לומר מה שהוא עוזר לו בהשפטו את רעהו ויהיה הענין בהפך ומהם כי הוא יגלה הדבר שיהיה ראוי שיסתיר ויהיה זה סבה לבלבול ריב בעניניו ובמבוקשיו.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מחתה לו" - מביא על עצמו מחתה ושבר.

"מוקש נפשו" - מביאים מוקש לנפשו.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"פי כסיל מחתה לו ושפתיו מוקש נפשו", המחתה הוא השבר, והמוקש הוא קודם למחתה, ור"ל בשפתיו החיצונים יעשה לו מוקש שבו תלכד נפשו בפח יקוש ובפיו שהוא בדבור הפנימני בחכמה יגמור את המחתה, בשפתיו תוקש נפשו לבאר שחת, ובמה שיקרא בפיו יהיה מחתה גם לגופו, כי יענישנו ה' גם בעונש הגוף:

 

<< · מ"ג משלי · יח · ז · >>