מ"ג משלי טז ה
מתוך ויקיטקסט
פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות משלי II פסוק הבא
תוכן עניינים |
מקרא
כתיב: תועבת יהוה כל גבה לב יד ליד לא ינקה
מנוקד: תּוֹעֲבַת יְהוָה כָּל גְּבַהּ לֵב יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה.
עם טעמים: תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הוָה כָּל־גְּבַהּ־לֵ֑ב יָ֥ד לְ֝יָ֗ד לֹ֣א יִנָּקֶֽה׃
רלב"ג (כל הפרק)
(משלי טז ה): "תועבת ה'" - הנה, הגאוה היא מדה מגונה מאד ומתועבת לה' יתברך, כי היא סבה לרעות גדולות בענינים המדיניים, והיא גם כן מהגדולות שבסבות למנוע השלימות הנפשיי. ולזה יהיה ברע זה האיש המתנהג בזאת המדה הפחותה, ולא ינקה מהרעות הפתאומיות שלא יוזק בהם.
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"יד ליד" - מידו של מקום יבוא הגמול ליד המחויב ולא ינקה ממנה כי לא תשוב ריקם
תולדות אהרן (כל הפרק)
(משלי טז ה): "תועבת ה' כל גבה לב" -
- (סוטה ד ב): "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: כל אדם שיש בו גסות הרוח, כאילו עובד עבודה זרה:
- כתיב הכא תועבת ה' כל גבה לב,
- וכתיב התם (דברים ז) "ולא תביא תועבה אל ביתך""
- (סוטה ה א): "-
- אמר רבי חייא בר אשי אמר רב: תלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית.
- אמר רבי הונא בריה דרב יהושע: ומעטרא ליה כי סאסא לשבולתא.
- אמר רבא: בשמתא דאית ביה ובשמתא דלית ביה.
- אמר רבי נחמן בר יצחק: לא מינה ולא מקצתה! מי זוטר דכתיב ביה תועבת ה' כל גבה לב?!"

