בן שמנה עשרה שנה יהויכין במלכו — ובדברי הימים: "בן שמנה שנים יהויכין במלכו ושלשה חדשים ועשרת ימים מלך בירושלים"? אפשר כי יהויקים אביו המליכו בשנה ראשונה שמלך הוא שימלוך תחתיו אחר מותו, אולי היו לו בנים אחרים. ועוד, כי ראה שמלכותו תלויה ביד אחרים, לא ידע אם יסירוהו מהמלוכה כמו שעשו לאחיו, והמליך בנו יהויכין שימלוך תחתיו אחריו, והיה אז יהויכין בן שמנה שנים. ועתה כשמת אביו ומלך הוא היה בן י"ח שנה, ומלך ג' חדשים, ולא חשש כאן לכתוב עשרה ימים היתרים. ובסדר עולם: י"ח של מלך נבוכדנצר; שמנה משנחתם גזר דין לגלות:
"בן שמנה עשרה יהויכין במלכו". ובד"ה (ב' לו, ט) כתוב בן שמונה שנה יהויכין במלכו ושלשה חדשים ועשרת ימים מלך בירושלים, והרד"ק כתב שאליקים המליכו עמו בשנה הראשונה שמלך, והרי"א השיב עליו כמה תשובות, ופי' שמ"ש בד"ה ועשרת ימים היינו שנים, ושיעור הכתוב כשהיה יהויכין בן שמונה שנה ובן שלשה חדשים ועשרת ימים פי' שנים אז מלך בירושלים, וזה דוחק. ונראה שבאשר עם הארץ המליכו את יואחז ומשחו אותו וע"כ הוצרך פרעה להוליכו מצרים כי היה מלך
משוח מאת העם, וידע פרעה שהגם שלקח את יואחז יטענו בני יואחז טענת ירושת המלוכה מיואחז אביהם, ע"כ המליך גם את יהויכין שיהיה מלך תחת אביו, לבל יערערו בני יואחז אחר מות אביהם, ויהויכין היה אז בן שמונה, וסרו טענות הרי"א:
