מ"ג ישעיהו מד י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



<< · מ"ג ישעיהו · מד · י · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מי יצר אל ופסל נסך לבלתי הועיל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִי יָצַר אֵל וּפֶסֶל נָסָךְ לְבִלְתִּי הוֹעִיל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִֽי־יָצַ֥ר אֵ֖ל וּפֶ֣סֶל נָסָ֑ךְ לְבִלְתִּ֖י הוֹעִֽיל׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

מַן עֲבַד דַּחֲלָא וְצַלְמָא אַתִיךְ בְּדִיל דְּלָא לַהֲנָאָה:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נסך" - לשון יציקה ומסכה והנו"ן בתיבה יסוד הנופל ממנו כגון נו"ן של נשך ושל נגף

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מי יצר אל" - מי עשה שטות כזאת לעשות אל ולצקת פסל לבלי תועלת 

מצודת ציון

"נסך" - ענין יציקה והתכה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מי יצר", מוסב על "למען יבשו", כי מי יעשה סכלות כזה ליצור אל לעצמו אחרי שרואה שהוא בלתי מועיל, ר"ל כי עושה דבר מגונה ראוי שיהיה התועלת רב עד שישא את הכלימה שישיג בעבור מעשהו, בעבור התועלת שישיג ממנו, אבל מי יעשה שטות כזה לעשות דבר מגונה כמוהו לנסך פסל לעצמו ומבלי תועלת, (וכפל מי יצר אל ופסל נסך נגד שני הכתות, נגד הכת שאמר עליהם יוצרי פסל כולם תהו, שחושבים שהפסל עצמו יש בו אלהות, אומר "מי יצר אל", ונגד הכת שאמר עליהם וחמודיהם בל יועילו, שחשבו את הדמות כצינור להגרת השפע על ידו קראו "פסל" ודמות מגביל אל הכוכב):

ביאור המילות

"אל, ופסל". מבואר, אל אלהות, ופסל אינו אלהות, לכן אמר יצר אל, והטעם מלרע, לרמוז ענין צורה שידמו בו:
 

<< · מ"ג ישעיהו · מד · י · >>