מ"ג ישעיהו יד יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֵ֛יךְ נָפַ֥לְתָּ מִשָּׁמַ֖יִם הֵילֵ֣ל בֶּן־שָׁ֑חַר נִגְדַּ֣עְתָּ לָאָ֔רֶץ חוֹלֵ֖שׁ עַל־גּוֹיִֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הילל בן שחר" - כוכב הנוגה המאיר אור ככוכב הבוקר זו הקינה על שרה של בבל נאמרה שיפול משמים "נגדעת לארץ" - אתה נבוכדנצר שהיית חולש על גוים מטיל גורל עליהם על המלכים מי מהם ישרתך ביום פלוני ומי ביום פלוני ורבותינו דרשוהו שהיה מטיל גורל על המלכים למשכב זכור

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"נגדעת" - נכרתה לנפול בארץ אתה המטיל גורלות על האומות על מי ילך להלחם כמ"ש כי עמד מלך בבל וגו' לקסם קסם וגו' (יחזקאל כא)

"הילל בן שחר" - אתה נ"נ אשר היית דומה לכוכב הבוקר המאיר ביותר

"משמים" - ר"ל מרום המעלה והממשלה 

מצודת ציון

"הילל" - ענין הארה ונוגה כמו בהלו נרו (איוב כט)ויקרא כן כוכב השחר על כי הוא המאיר ביותר

"נגדעת" - ענין כריתה כמו שקמים גודעו (לעיל ט)

"חולש" - ענין גורל ובדרז"ל ומטילין חלשים על הקדשים בי"ט (שבת קמח)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"איך", ידוע שעמי קדם היו מיחסים הצלחת המלכות אל הכוכבים, ואמרו כי כוכב ההצלחה שלו בשמים מאיר עליו ומגיה אור. ועפ"ז מדמה כוכבו "לאור בן השחר", ר"ל אור המתחיל לזרוח על האופק מצד מזרח, שהכוכב אשר הוא במעמד העליה והזריחה אין דרכו לשקוע רק לעלות, ואיך נפלת לאחור משמים ארץ. ובנמשל כי היית בתכלית ההצלחה והעליה, ואיך נפלת נפילה פתאומית.

"נגדעת לארץ חולש", מצייר כי הכוכב הזה בנפלו נפל על "גוים" רבים, והתפוצץ לשברים בין הגוים, עד שנתחלק אורו בארץ לחבלים רבים בין גוים שונים, אבל לא נפלת בהאור הגדול שהיה לך מקדם, רק "חולש" וחסר כח, כאילו האור החלש והכהה שנפל עתה נפל על גוים, והם חלקוהו ביניהם בקו, שזה משל על שנתחלק מלכותו ואורו לגוים רבים ומלכיות שונות, אבל לא בגבורה והוד והדר כמקדם, רק בחולש ורפיון, כענין שנאמר בכיוצא בו (דניאל י"א), וכעמדו תשבר מלכותו ותחץ לארבע רוחות השמים ולא כמשלו אשר משל:

ביאור המילות

"חולש". מענין חולשה וגבר ימות ויחלש:

"הילל בן שחר". ר"ל התנוצצות השחר והארתו, כמו בן חיל בן מות: