מ"ג ישעיהו ו ד
<< · מ"ג ישעיהו · ו · ד · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית ימלא עשן
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּנֻ֙עוּ֙ אַמּ֣וֹת הַסִּפִּ֔ים מִקּ֖וֹל הַקּוֹרֵ֑א וְהַבַּ֖יִת יִמָּלֵ֥א עָשָֽׁן׃
תרגום יונתן
רש"י
"מקול הקורא" - מקול המלאכים הקוראים והוא היה יום הרעש שנאמר בו ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עוזיה (זכריה יד) בו ביום עמד עזיה להקטיר בהיכל רעשו שמים לשורפו לומר דינו בשריפה כמו שנאמר ותאכל את החמשים ומאתים איש (במדבר טז) וזהו שקראם שרפים שבאו לשורפו רעשה הארץ לבולעו כסבורה דינו לבלע כקרח שערער על הכהונה יצתה בת קול ואמרה זכרון לבני ישראל וגו' (שם) ולא יהיה עוד אדם המעורר על הכהונה כקרח בבליעה וכעדתו בשריפה אלא כאשר דבר ה' ביד משה בסנה הבא נא ידך בחיקך (שמות ד) והוציאה מצורעת כשלג אף כאן צרעת פרחה במצחו
"והבית ימלא עשן" - היה נמלא עשןמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ימלא עשן" - היה נמלא עשן
"והבית" - ההיכל
"וינועו" - מזוזות הפתח היו נעים מחוזק קול הקריאה וסרים ממקומם הרבה אמות ולא פירש כמה
מצודת ציון
"וינועו" - מלשון תנועה והסרה ממקומם
"הספים" - הם המזוזות כמ"ש והסף קנה אחד (יחזקאל מ)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"אמות הספים". המכונות שספי השער נכונים עליהם, ובמלכתא (בא פ"ו ופי"א) אין סף אלא אסקופה שנא' אמות הספים, והוא לשון אם הבנים, או לשון חוזק, אמת בצעך (ירמיה נא):
"מקול הקורא". קורא תואר אל הקול וע"כ בא ביחיד:
"ימלא". עתיד במקום עבר, שהתחיל להתמלאות:
"עשן". כמו שהענן והעשן הפכיים בטבעם, הענן מאד הלח ומרוה גם הוא יורה גשמי ברכה, והעשן והקיטור משריפות חלקי הגשם, מלוחים חריפים מכלים העינים, כן כשיבואו למשל ברוחניות, יצייר הענן כבוד ה' ושפעו וחסדו, והעשן יצייר דין ועונש, ומ"ש והר סיני עשן כולו, שם כפה הר כגיגית בתוקף הדין לממרים מצותיו:<< · מ"ג ישעיהו · ו · ד · >>