מ"ג ירמיהו נא יא
<< · מ"ג ירמיהו · נא · יא · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הברו החצים מלאו השלטים העיר יהוה את רוח מלכי מדי כי על בבל מזמתו להשחיתה כי נקמת יהוה היא נקמת היכלו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הָבֵרוּ הַחִצִּים מִלְאוּ הַשְּׁלָטִים הֵעִיר יְהוָה אֶת רוּחַ מַלְכֵי מָדַי כִּי עַל בָּבֶל מְזִמָּתוֹ לְהַשְׁחִיתָהּ כִּי נִקְמַת יְהוָה הִיא נִקְמַת הֵיכָלוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הָבֵ֣רוּ הַחִצִּים֮ מִלְא֣וּ הַשְּׁלָטִים֒ הֵעִ֣יר יְהֹוָ֗ה אֶת־ר֙וּחַ֙ מַלְכֵ֣י מָדַ֔י כִּֽי־עַל־בָּבֶ֥ל מְזִמָּת֖וֹ לְהַשְׁחִיתָ֑הּ כִּֽי־נִקְמַ֤ת יְהֹוָה֙ הִ֔יא נִקְמַ֖ת הֵיכָלֽוֹ׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"כי נקמת וגו'" - רצה לומר הנקמה אשר הוא לוקח מבבל היא נקמת היכלו אשר שרפו באש ולא בעבור מה שעשה בבל לשאר העובדי כוכבים[1]
"העיר" - הנה ה' העיר רצון מלכי מדי והם דריוש וכורש חתנו אשר ירש המלכות אחרי מות דריוש
"מזמתו" - מחשבת ה' היא על בבל להשחיתה
"הברו החצים" - נקו החצים מן החלודה
"מלאו השלטים" - קבצו המגינים להביאם במלחמה
מצודת ציון
"הברו" - מלשון ברור ונקי
"מלאו" - ענין קבוץ כמו קראו מלאו (לעיל ד)
"השלטים" - המגינים וכן כל שלטי הגיבורים (שיר השירים ד')
"העיר" - מלשון התעוררות
"רוח" - רצון
"מזמתו" - מחשבתו כמו כאשר זמם (דברים י"ט)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"הברו". מענין אבר כיונה, ומשפטו ה£אברו, אתם החצים שאו אבר ומלאו את השלטים, ושם שלטים לדעתי מין מגן וצנה שהיה בו ג"כ מקומות להניח בו החצים, וזה המבדיל בין שלטים ובין מגנים, כי בהשלטים היה עשוי גם אשפת החצים:<< · מ"ג ירמיהו · נא · יא · >>
- ^ במקראות גדולות "נחמד למראה" כתוב "לשאר האומות" - ויקיעורך