מ"ג יחזקאל לב כז

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולא ישכבו את גבורים נפלים מערלים אשר ירדו שאול בכלי מלחמתם ויתנו את חרבותם תחת ראשיהם ותהי עונתם על עצמותם כי חתית גבורים בארץ חיים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלֹא יִשְׁכְּבוּ אֶת גִּבּוֹרִים נֹפְלִים מֵעֲרֵלִים אֲשֶׁר יָרְדוּ שְׁאוֹל בִּכְלֵי מִלְחַמְתָּם וַיִּתְּנוּ אֶת חַרְבוֹתָם תַּחַת רָאשֵׁיהֶם וַתְּהִי עֲו‍ֹנֹתָם עַל עַצְמוֹתָם כִּי חִתִּית גִּבּוֹרִים בְּאֶרֶץ חַיִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלֹ֤א יִשְׁכְּבוּ֙ אֶת־גִּבּוֹרִ֔ים נֹפְלִ֖ים מֵעֲרֵלִ֑ים אֲשֶׁ֣ר יָרְדֽוּ־שְׁא֣וֹל בִּכְלֵֽי־מִלְחַמְתָּם֩ וַיִּתְּנ֨וּ אֶת־חַרְבוֹתָ֜ם תַּ֣חַת רָאשֵׁיהֶ֗ם וַתְּהִ֤י עֲוֺֽנֹתָם֙ עַל־עַצְמוֹתָ֔ם כִּֽי־חִתִּ֥ית גִּבּוֹרִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ חַיִּֽים׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וְלָא יִשְׁכְּבוּן עִם גִבָּרַיָא דְאִתְקְטָלוּ מֵחַיָבַיָא דְאִתְּחָתוּ לִשְׁאוֹל בְּמָנֵי קְרָבֵיהוֹן וִיחָבוּ יַת סַיְפֵיהוֹן תְּחוֹת רֵישֵׁיהוֹן וַהֲווֹ חוֹבֵיהוֹן עַל גָרְמֵיהוֹן אֲרֵי אִתְמְסִירוּ לִתְּבַר גִבָּרַיָא עַל דְשַׁלִיטוּ בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ולא ישכבו" - אלה הנזכרים עם גבורים שמתו מיתת עצמם כי נופלין וגרועים יהיו מהערלים אשר מתו מיתת עצמם וירדו בכלי מלחמתם שאול

"ויתנו" - קובריהם

"את חרבותם תחת ראשיהם" - לסימן להודיע כי לא שלטה בהם חרב

"ותהי עוונותם על עצמותם" - לא נחסר מעוונם כלום שלא כפרה עליהם חרב הריגה שלא נהרגו ומה הוא העון כי חתית הגבורים ההם היתה בארץ חיים

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"כי חתית" - כאומר ומה הם העוונות אשר הגבורים ההם נתנו שבר בארץ החיים

"ותהי עוונותם" - כאומר אבל בדבר אחד המה גרועים מחללי חרב כי הם כבר קבלו עונש מה על עוונם הואיל ונהרגו בחרב אבל אלו לא קבלו עדיין עונש כלל וכל עוונותם המה על עצמותם ונכונים הם לקבל עונש שהעוונות ישברו העצמות

"ולא ישכבו" - חללי העובדי כוכבים ההם לא ישכבו בקבר עם ערלי הלבב הנופלים במיתת עצמם אשר ירדו אל השאול עם כלי מלחמתם ר"ל שקברו אותם עם כלי מלחמתם והמקברים נתנו את חרבותם תחת ראשיהם לכבוד ולתפארת (כי כן היה דרכם לעשות כזאת להודיע שרגיל היה ללכת במלחמה ומת מיתת עצמו ולא נהרג) ור"ל החללים ההם לא ישכבו עמהם ולא ידמו להם בדבר הכבוד הזה

מצודת ציון

"נופלים" - על המיתה יאמר

"חרבותם" - מלשון חרב

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"ולא" והם לא "ישכבו" ביחד "את הגבורים הנפלים מערלים אשר ירדו שאול בכלי מלחמתם ויתנו את חרבותם תחת ראשיהם", כי כן היא הכבוד אצל מלכי הערלים לתפארת גבוריהם שנפלו במלחמה וכלי מלחמתם בידם ותחת ראשיהם, כי ישכבו ביחד עם הישמעאלים אויביהם, "ותהי עונותם על עצמותם" שלא יתכפר להם ע"י כלות בשרם כי עוד ישאר עונם על עצמותיהם הנשארים אחרי כלות הבשר על "כי חתית גבורים" היה "בארץ חיים" לכן יענשו:

<< · מ"ג יחזקאל · לב · כז · >>