מ"ג יחזקאל כח ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג יחזקאל · כח · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בן אדם אמר לנגיד צר כה אמר אדני יהוה יען גבה לבך ותאמר אל אני מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בֶּן אָדָם אֱמֹר לִנְגִיד צֹר כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ וַתֹּאמֶר אֵל אָנִי מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי בְּלֵב יַמִּים וְאַתָּה אָדָם וְלֹא אֵל וַתִּתֵּן לִבְּךָ כְּלֵב אֱלֹהִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בֶּן־אָדָ֡ם אֱמֹר֩ לִנְגִ֨יד צֹ֜ר כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה יַ֣עַן גָּבַ֤הּ לִבְּךָ֙ וַתֹּ֙אמֶר֙ אֵ֣ל אָ֔נִי מוֹשַׁ֧ב אֱלֹהִ֛ים יָשַׁ֖בְתִּי בְּלֵ֣ב יַמִּ֑ים וְאַתָּ֤ה אָדָם֙ וְֽלֹא־אֵ֔ל וַתִּתֵּ֥ן לִבְּךָ֖ כְּלֵ֥ב אֱלֹהִֽים׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

בַּר אָדָם אֱמַר לְמַלְכָּא דְצוֹר כִּדְנַן אֲמַר לִיבָּךְ וַאֲמַרְתְּ דַחֲלָא אֲנָא יְיָ אֱלֹהִים חֲלַף דְרָאֵים מוֹתַב תַּקִיפִין יְתִיבֵית בְּגוֹ יַמַיָא וְאַתְּ אֱנָשָׁא וְלֵית בָּךְ צְרוֹךְ וַחֲשַׁבְתָּא בְלִיבָּךְ דְאַתְּ דַחֲלָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מושב אלהים" - עשה לו באויר על הים במנגנין כמין שבעה רקיעים וישב לו על העליון

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ואתה" - אבל אתה אדם ואין לך יכולת כמו לאל ואיך נתת לבך להשוותך כלב אלהים וכאומר מה ראית לשטות זה

"מושב אלהים ישבתי" - ר"ל לפי שיש לי מקום מושב נבדל ומשומר מאנשים וכמו האלהים יושב בשמים ממעל כן אני כמוהו ישבתי בלב ים ואין מי יוכל לבוא אלי

"אל אני" - ר"ל בעל יכולת רב כאל

"לנגיד צור" - על מושל צור

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אמר לנגיד צר" כבר העיר הרי"א שנגיד צור אינו מלך צור שיזכיר אח"ז ודעתו שהנגיד הוא פקיד על עניני המדינה ומלך הוא ענין אחר, ודעתי בזה תשמע אח"ז, "יען גבה לבך" גבהות הלב הוא מה שאדם חושב א"ע במעלה יתר שאת ממה שהוא באמת והוא תועבה אצל ה' כמ"ש תועבת ה' כל גבה לב, ולכן אמר שהעונש המיועד עליו יהיה בעבור שגבה לבו עד שייחס לעצמו אלהות מצד גבהות הלב, ומצד מקום שבתו נפרד מבני אדם, כי "ישב בלב ימים כאלהים" היושב נפרד מן הברואים, "ואתה אדם ולא אל", ר"ל כי היו בני אדם שהיה בם אלהות מצד נפשם, כמו משה איש האלהים, ודניאל די רוח אלהין בי', אבל אתה רק אדם ולא אל שלא נמצא בך שום אלהות, רק "ותתן לבך כלב אלהים", אתה נותן אותך לזה ואין בך שום שפע אלהות:

ביאור המילות

"לנגיד צר". יש הבדל בין נגיד ובין מלך, שהנגיד כולל כל הממונה להנהיג, כמו נגיד בית האלהים, נגיד על האוצרות, וקרא לדוד בשם נגיד בעוד לא הובטח לו המלכות בירושה (ש"ב סי' ו' וסי' ז'), וכן קרא לשאול (ש"א ט' ט"ז י' א'), ולירבעם (מ"א י"ד) נגיד מטעם זה, ומזה מבואר שנגיד צור אינו המלך שמוזכר בפסוק י"ב:
 

<< · מ"ג יחזקאל · כח · ב · >>