מ"ג יחזקאל כג ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג יחזקאל · כג · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושמותן אהלה הגדולה ואהליבה אחותה ותהיינה לי ותלדנה בנים ובנות ושמותן שמרון אהלה וירושלם אהליבה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּשְׁמוֹתָן אָהֳלָה הַגְּדוֹלָה וְאָהֳלִיבָה אֲחוֹתָהּ וַתִּהְיֶינָה לִי וַתֵּלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת וּשְׁמוֹתָן שֹׁמְרוֹן אָהֳלָה וִירוּשָׁלַ͏ִם אָהֳלִיבָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּשְׁמוֹתָ֗ן אׇהֳלָ֤ה הַגְּדוֹלָה֙ וְאׇהֳלִיבָ֣ה אֲחוֹתָ֔הּ וַתִּהְיֶ֣ינָה לִ֔י וַתֵּלַ֖דְנָה בָּנִ֣ים וּבָנ֑וֹת וּשְׁמוֹתָ֕ן שֹׁמְר֣וֹן אׇהֳלָ֔ה וִירוּשָׁלַ֖͏ִם אׇהֳלִיבָֽה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וּשְׁמָהָתְהֶן אָהֳלָה רַבְּתָא וְאָהָלִיבָה אֲחָתָהּ וַהֲוָאָה מְשַׁמְשָׁן קָדָמַי וְאַצְלְחָא בִּבְנִין וּבְנָן וּשְׁמָהָתְהֶן שׁוֹמְרוֹן אָהֳלָה וִירוּשְׁלֵם אָהֳלִיבָה:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ושמותן" - בכינוי אהלה ואהליבה

"ושמותן" - הראשונים שומרון היא שאני מכנה אהלה שנעשית אהל מתחילה לעגלי ירבעם ובית הבעל לאחאב ואע"פ ששומרון לא נבנתה אלא בימי עמרי קורא את מלכי ישראל על שמה שמשנבנית נעשית ראש

"אהליבה" - על שם שאהלי היה בה ומקדשי

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אהליבה" - ע"ש שהיה אהלי בה והוא בית המקדש ורצה לומר לקחתים לי לעם והם פרו ורבו וגדלו והצליחו

"שומרון אהלה" - זו שהיה שם הכנוי שלה אהלה שם העצמי היא שומרון ונקראת אהלה ע"ש שהיה בה אוהל לעגלי הזהב וכאומר אהל שלה ואין לי חלק בה

"ותהיינה לי" - לקחתי אותן לי לנשים

"ושמותן" - העצמי

"ושמותן" - בשם הכנוי

"אהלה הגדולה" - הגדולה שבהן נקראת אהלה ואהליבה היה שם אחותה הנטפלת עליה הקטנה ממנה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ושמותן", ואז כבבר נתחלקו בשמות, כי היו נמצאים שבטים שהיו אדוקים בתורת האבות, כמו שבט לוי שלא עבדו ע"ז במצרים ולא בטלו ברית מילה וכן היתה יהודה לקדשו והם היו המיעוט, כי יתר השבטים נקראו "אהלה" שהיה להם אהל בפ"ע נפרד מה', והיא היתה "הגדולה", ר"ל שהם היו הרוב, "ואהליבה" שהם שבט לוי ויהודה שהי' אהלי בה, והיו צדיקים וה' שוכן בם שהם היו לה', ובכ"ז היתה "אחותה", ר"ל לא נפרדו אז והיו גוי אחד "ותהיינה לי", ה' ארש את שתיהן לו לעם במ"ת:

"ותלדנה בנים ובנתו" שפרו ורבו בא"י ואז נתחלקו לשתי ממלכות, ור"ל הגם שבמצרים נתחלקו בשמות בכ"ז היו אח"כ שתיהן לי עוסקים בעבודתי, ונקראו שתיהן בשם אחד, עד אח"כ שילדו בנים ובנות, אז נתחלקו בימי ירבעם, עד שבימי אחאב התחילו לעבוד את הבעל, ואז נתחלקו שנית, אם בשם, אם במקום מגורתן, כי אז "ושמותם שמרון אהלה" ששומרון הקבעה לעיר מלכות אפרים ונקראה ביחוד בשם אהלה, כי אז נפרדו מה' לגמרי "וירושלים" היתה לעיר מלכות יהודה ונקראה "אהליבה" ששם נשאר מקדש ה':

ביאור המילות

"אהלה". אהל שלה מופרדת מבעלה:

"אהליבה". היינו אהלי בה:
 

<< · מ"ג יחזקאל · כג · ד · >>