מ"ג יחזקאל ח ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג יחזקאל · ח · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישלח תבנית יד ויקחני בציצת ראשי ותשא אתי רוח בין הארץ ובין השמים ותבא אתי ירושלמה במראות אלהים אל פתח שער הפנימית הפונה צפונה אשר שם מושב סמל הקנאה המקנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּשְׁלַח תַּבְנִית יָד וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רֹאשִׁי וַתִּשָּׂא אֹתִי רוּחַ בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם וַתָּבֵא אֹתִי יְרוּשָׁלְַמָה בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים אֶל פֶּתַח שַׁעַר הַפְּנִימִית הַפּוֹנֶה צָפוֹנָה אֲשֶׁר שָׁם מוֹשַׁב סֵמֶל הַקִּנְאָה הַמַּקְנֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּשְׁלַח֙ תַּבְנִ֣ית יָ֔ד וַיִּקָּחֵ֖נִי בְּצִיצִ֣ת רֹאשִׁ֑י וַתִּשָּׂ֣א אֹתִ֣י ר֣וּחַ ׀ בֵּֽין־הָאָ֣רֶץ וּבֵ֣ין הַשָּׁמַ֡יִם וַתָּבֵא֩ אֹתִ֨י יְרוּשָׁלַ֜͏ְמָה בְּמַרְא֣וֹת אֱלֹהִ֗ים אֶל־פֶּ֜תַח שַׁ֤עַר הַפְּנִימִית֙ הַפּוֹנֶ֣ה צָפ֔וֹנָה אֲשֶׁר־שָׁ֣ם מוֹשַׁ֔ב סֵ֖מֶל הַקִּנְאָ֥ה הַמַּקְנֶֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בציצית ראשי" - בשער ראשי פלוציי"ל בלע"ז

"במראות אלהים" - הראני כאלו נושא אותי ומביאני לירושלים

"שער הפנימית הפונה צפונה" - שער העזרה שהיא פנימית להר הבית והיו לה שערים לכל רוחותיה

"סמל הקנאה" - צורת הקנאה מקנא ומקניט להקב"ה שנתנוה שם להקנאות להקב"ה להרגיזו וכן ת"י צלם דקנאתא דמרגזין

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"סמל הקנאה המקנה" - פסל הקנאה ולתוספת ביאור אמר המקנה ר"ל המקניט ומכעיס למקום להיות במשכן ביתו

"הפונה צפונה" - כי ד' שערים היו לעזרה אחד לכל רוח

"שער הפנימית" - הוא שער העזרה שהיא פנימית להר הבית

"במראות אלהים" - ר"ל לא הביאו באמת רק נראה לו במראה הנבואה כאלו הביאו

"ותשא" - הרוח הרימו באויר והביאו לירושלים

"וישלח" - הדמות שראה הושיט תבנית יד ולקח אותי בשער הראש 

מצודת ציון

"תבנית" - דמות כמו תבנית המשכן (שמות כה)

"בציצית ראשי" - ר"ל שער ראשי כי כל דבר היוצא מן הגוף קרוי ציץ וכן תנו ציץ למואב (ירמיהו מח)

"סמל" - ענין צורה וכן תמונת כל סמל (דברים ד)

"הקנאה המקנה" - ענין כעס והקנטה כמו הם קנאוני בלא אל (שם לב)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וישלח" ראה במראה הנבואה "שה' שלח תבנית יד ויביאהו במראה ירושלימה, אל פתח שער" וכו' "אשר שם מושב סמל הקנאה", לא מצאנו שהעמידו צלם בהיכל אחרי מנשה, שהוא לבדו העמיד סמל בבית ה', וחטא הזה היה שמור עדיין ולא נמחל כי לא עשו עליו תשובה שלמה, כמו שכתבתי (ירמיהו ט"ו, מ"ב כ"ג), והנה המינים היו אומרים שיש פועל טוב ופועל רע ויחסו צד צפון למושב פועל הרע, והביאו את הקרבנות לרצות כעסו וחמתו של סמל הקנאה, וה' צוה לשחוט את הקרבנות על ירך המזבח צפונה לפני ה' בעל הרחמים, וזובח לאלהים יחרם, וכמו שכתב בספרא (ויקרא פ"ב) שנאמר בכל מקום קרבן לה' שלא ליתן פתחון פה למינים, וכמ"ש בס' התורה והמצוה (שם ס' י"ד), ומנשה העמיד שם סמל הקנאה, והיו נמשכים עוד אחרי דעותיו ומכונים במחשבתם אל סמל הקנאה, אשר בצפון לרצותו בקרבנות הנקרבים, וא"ל ה' שסמל הקנאה הזה הוא מקנא את ה', שעל ידו מקנא ה' הפועל טוב לעשות בם שפטים, ונראה החשמל מתוך האש להורות כי באש ה' נשפט:

ביאור המילות

"פתח שער הפנימית. שער החצר הפנימית", (וחסר המתואר כמו ומאכלו בריאה, כי חמודות אתה), והיא העזרה שהיא פנימית נגד הר הבית כמ"ש (מ"א ו') ויבן את החצר הפנימית:

"המקנה", כמו המקניא:
 

<< · מ"ג יחזקאל · ח · ג · >>