מ"ג יונה ד ד
מתוך ויקיטקסט
תוכן עניינים |
[עריכה] מקרא
ויאמר יהוה ההיטב חרה לך:
[עריכה] תרגום
ואמר יי, הלחדא תקף לך:
[עריכה] אבן עזרא
ויאמר. ההיטב – כמו "ואכות אותו טחון היטב" (דברים ט, כא), ואטחון טחינה שלימה גמורה.
והטעם, למה חרה לך על ככה?
ויפת אמר: היחר לך שאיטיב אני למי שארצה? וזה הבל הוא:
[עריכה] רד"ק
ויאמר ה' ההיטב חרה לך – אם חרה לך מאד? ולא אמר לו עוד, אלא רוצה לומר: עוד אראך אות, שאינו מן הדין שיחרה לך על סליחתי לשבים.
והיטב עניינו חוזק העניין. וכן: "ואכות אותו טחון היטב" (דברים ט, כא), שברו היטב. ויש מפרשים: אם הטוב שאני עושה להם חרה לך? ויונתן תרגם כמו מאד, "הלחדא":
[עריכה] מצודת דוד
ההיטב חרה לך – בה"א התימה, וכאומר: הנה אראך במופת, שאין מהדין שיחרה לך. וקיצר בדבר המובן, כי בדבר הקיקיון הנאמר בעניין הראה לו זאת:
