מ"ג יואל ד טז
מתוך ויקיטקסט
<< · מ"ג יואל ד · טז · >>
תוכן עניינים |
מקרא
כתיב: ויהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ורעשו שמים וארץ ויהוה מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל
מנוקד: וַיהוָה מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג וּמִירוּשָׁלִַם יִתֵּן קוֹלוֹ וְרָעֲשׁוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ וַיהוָה מַחֲסֶה לְעַמּוֹ וּמָעוֹז לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
עם טעמים: וַיהוָ֞ה מִצִּיּ֣וֹן יִשְׁאָ֗ג וּמִירוּשָׁלִַ֙ם֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ וְרָעֲשׁ֖וּ שָׁמַ֣יִם וָאָ֑רֶץ וַֽיהוָה֙ מַֽחֲסֶ֣ה לְעַמּ֔וֹ וּמָע֖וֹז לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
תרגום
עדיין לא נכתב
רש"י (כל הפרק)
"מציון ישאג" - ממה שעשו לציון
"ורעשו שמים וארץ" - יפרע משרים של מעלה (שרי הכשדים) ואח"כ מן (הכשדים)
"מחסה" - לשון כסוי ובלע"ז אבריאיי"ל
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"ומעוז לבני ישראל" - כפל הדבר במ"ש
"ורעשו שמים וארץ" - ר"ל יחרדו שרי מעלה של העכו"ם אשר בשמים ממעל והעכו"ם אשר בארץ מתחת
"מחסה לעמו" - לבל יהיו נלקים עמהם
"ומירושלים יתן קולו" - כפל הדבר במ"ש
"מציון ישאג" - כי יחזיר שכינתו לציון ומשם ישאג לאיים ולהחריד
מצודת ציון
"מחסה" - מלשון חסיון
"ומעוז" - ענין חוזק
