מ"ג יואל א ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג יואל · א · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי גוֹי עָלָה עַל אַרְצִי עָצוּם וְאֵין מִסְפָּר שִׁנָּיו שִׁנֵּי אַרְיֵה וּמְתַלְּעוֹת לָבִיא לוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּי־גוֹי֙ עָלָ֣ה עַל־אַרְצִ֔י עָצ֖וּם וְאֵ֣ין מִסְפָּ֑ר שִׁנָּיו֙ שִׁנֵּ֣י אַרְיֵ֔ה וּֽמְתַלְּע֥וֹת לָבִ֖יא לֽוֹ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

אֲרֵי עַמָא סְלִיק עַל אַרְעִי תַקִיף וְלֵית מִנְיָן שִׁנוֹהִי שִׁנֵי אַרְיָא וְנִבוֹהִי כְּבַר אַרְיְוָן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"גוי עלה על ארצי" - הגובאי הזה כינהו כצבא גוים "ומתלעות" - הן השינים הגסין שלועס בהן

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"שניו שני אריה" - אמר דרך גוזמא והפלגה והוא ענין מליצה

"כי גוי" - על הארבה יאמר בלשון שאלה וכן שפנים עם לא עצום (משלי ל

מצודת ציון

"עצום" - חזק בכח

"ומתלעות" - הם השינים הגסות כמו מתלעות עול (איוב כט)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי גוי עלה על ארצי", מצייר את הארבה כגוי מצד התחברותם יחד כגוי מיוחד, והוא "עצום" מצד איכות כחו "ואין מספר" מצד רבויים "שיניו" האריה כחו בשיניו והביא כחו במתלעותיו, והוא י"ל "שני אריה ומתלעות לביא" להשחית את הכל:

ביאור המילות

"גוי". בצד המליצה יאמר שם גוי ועם על קיבוץ בע"ח, וכן עם רב ועצום (לקמן ב' ב') הנמלים עם לא עז (משלי ל'), ובשגם שזה מאמר מליצי בפי הגפן כנזכר בפי':

"שניו, מתלעות". השנים הם החדות, והמתלעות ומלתעות הם הטוחנות:
 

<< · מ"ג יואל · א · ו · >>