מ"ג יהושע כד יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג יהושע · כד · יט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר יהושע אל העם לא תוכלו לעבד את יהוה כי אלהים קדשים הוא אל קנוא הוא לא ישא לפשעכם ולחטאותיכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת יְהוָה כִּי אֱלֹהִים קְדֹשִׁים הוּא אֵל קַנּוֹא הוּא לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם וּלְחַטֹּאותֵיכֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל־הָעָ֗ם לֹ֤א תֽוּכְלוּ֙ לַעֲבֹ֣ד אֶת־יְהֹוָ֔ה כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים קְדֹשִׁ֖ים ה֑וּא אֵל־קַנּ֣וֹא ה֔וּא לֹא־יִשָּׂ֥א לְפִשְׁעֲכֶ֖ם וּלְחַטֹּאותֵיכֶֽם׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וַאֲמַר יְהוֹשֻׁעַ לְעַמָא לָא תוּכְלוּן לְמִפְלַח קֳדָם יְיָ אֲרֵי אֱלָהָא קַדִישָׁא הוּא אֵל קַנָא הוּא מִן קֳדָם דִין דִקְשׁוֹט לָא יִשְׁבּוֹק לְחוֹבֵיכוֹן וּלְחַטָאֵיכוֹן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אלהים קדושים" - ברוב מקומות נקרא כל לשון רבנות לשון רבים כמו (בראשית מב ל) אדני הארץ (שם לט כ) אדני יוסף (שמות כב יד) אם בעליו עמו (שמואל ב ז כג) אשר הלכו אלהים לפדות לפי שהשם הזה שם שררה הוא

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

והנה להרחיקם עוד מעבוד ע"ג אמר להם כי אחר שיכנסו לעבודתו יתברך תקשה להם מאד עבודתו כי לא ישא לפשעיהם אם יסורו מאחריו לעבוד ע"ג אך יכלה אותם אחר אשר הטיב להם ולא אמר להם זה יהושע שיהיה הענין בבחירתם לסור מאחרי ה' כי כבר נקשרו בזה כל הדורות במעמד הר סיני אך אמר להם זה להוסיף להם הרחקה מעבוד ע"ג כמו שזכרנו שם שכבר היה יודע מטוב תכונתם בעת ההיא שהם לא יסכימו בשום פנים לעבוד זולתי הש"י ואחר זה אמר להם יהושע שהם עדים בהם כי הם בחרו לעבוד את ה' להרחיקם יותר במה שאחר זה מעבוד ע"ג:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אל קנוא הוא" - נוקם הוא מעוברי רצונו ולא ישא הפשעים

"אלהים קדושים" - קדוש בכל מיני קדושות ומאד קשה להיות נזהר בעבודתו

"לא תוכלו" - כוונת יהושוע היתה שיגלו מצפוני לבם באר היטב ולקשרם במוסרי הברית אומר דבריו להטעותם שיחשבו כאילו הברירה בידם לבחור מי שירצו הם ולדעת מה ישיבו 

מצודת ציון

"קנוא" - מתנקם ליפרע

"ישא" - ענין כפרה ומחילה כמו (שמות לד ז)נושא עון

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות (יט) מה היה כוונת יהושע שאמר להם שלא יוכלו לעבוד את ה' ומה היה הויכוח ביניהם שכפי חיצוניות אינו בו טעם ודעת? ומה הוסיפו בפעם השני על הראשון שאז

קבל דבריהם ואמר עדים אתם בכם כי בחרתם את ה' והלא זאת בחרו בפעם הראשון?:"ויאמר יהושע". ראה שתכלית מה שבוחרים בעבודת ה' הוא מצד הטוב והתועלת שהשיגו מאתו ומיראת הנזק בעזבם אותו, ועבודה כזאת לא תתקיים בכל הבחינות, כי אחר שאינו עובד את ה' רק א"ע להשיג תועלת או להסיר נזק, אם יחשוב כי ימצא תועלת זולת עבודתו יעזבהו, כמ"ש (איוב א, ט) החנם ירא איוב אלהים וכמ"ש בפי' שם, וז"ש "לא תוכלו לעבד את ה'", ר"ל עם המטרה שאליה תכוונו בעבודתכם, מתקות גמול ויראת העונש לא תוכלו לעבדו עבודה קיימת, כי עבודתו קשה משני צדדים, א] מצד המעשה אשר יעשון "כי אלהים קדשים הוא", וע"ז באו כל המ"ע להתקדש בקדושתו (ש)[כ]מ"ש (ויקרא יא, מד) והייתם קדושים כי קדוש אני. וגדר הקדושה הוא שיתנשא על כל עניני החומר והבשר אל ענינים אלקיים רוחנים וזה נמנע עם כוונתכם אל הגמול שהוא טובת עצמכם. ב] מצד הל"ת הנה "אל קנוא הוא" לעובר עליהם, "ולא ישא לפשעכם" בעברכם על מצותו, עד שתחת תקותכם להשיג גמול ישיגכם עונש, וז"ש:

<< · מ"ג יהושע · כד · יט · >>