מ"ג ויקרא י יד
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור אתה ובניך ובנתיך אתך כי חקך וחק בניך נתנו מזבחי שלמי בני ישראל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֵת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה תֹּאכְלוּ בְּמָקוֹם טָהוֹר אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ אִתָּךְ כִּי חָקְךָ וְחָק בָּנֶיךָ נִתְּנוּ מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֵת֩ חֲזֵ֨ה הַתְּנוּפָ֜ה וְאֵ֣ת ׀ שׁ֣וֹק הַתְּרוּמָ֗ה תֹּֽאכְלוּ֙ בְּמָק֣וֹם טָה֔וֹר אַתָּ֕ה וּבָנֶ֥יךָ וּבְנֹתֶ֖יךָ אִתָּ֑ךְ כִּֽי־חׇקְךָ֤ וְחׇק־בָּנֶ֙יךָ֙ נִתְּנ֔וּ מִזִּבְחֵ֥י שַׁלְמֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיָת חַדְיָא דַּאֲרָמוּתָא וְיָת שָׁקָא דְּאַפְרָשׁוּתָא תֵּיכְלוּן בַּאֲתַר דְּכֵי אַתְּ וּבְנָךְ וּבְנָתָךְ עִמָּךְ אֲרֵי חוּלָקָךְ וְחוּלָק בְּנָךְ אִתְיְהִיבוּ מִנִּכְסַת קוּדְשַׁיָּא דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיַת חַדְיָא דַאֲרָמוּתָא וְיַת שׁוֹקָא דְאַפְרָשׁוּתָא תֵּיכְלוּן בַּאֲתַר דְכֵי אַנְתְּ וּבְנָךְ וּבְנָתָךְ עִמָךְ אֲרוּם חוּלְקָךְ וְחוּלַק בְּנָךְ אִתְיְהִבוּ מִנִכְסַת קוּדְשַׁיָא דִבְנֵי יִשְרָאֵל: |
רש"י
"תאכלו במקום טהור" - וכי את הראשונים אכלו במקום טמא אלא הראשונים שהם קדשי קדשים הוזקקו אכילתם במקום קדוש אבל אלו אין צריכים תוך הקלעים אבל צריכים הם להאכל תוך מחנה ישראל שהוא טהור מליכנס שם מצורעים (שם נה) מכאן שקדשים קלים נאכלין בכל העיר
"אתה ובניך ובנותיך" - (ת"כ) אתה ובניך בחלק אבל בנותיך לא בחלק אלא אם תתנו להם מתנות רשאות הן לאכול בחזה ושוק או אינו אלא אף הבנות בחלק ת"ל כי חקך וחק בניך נתנו חק לבנים ואין חק לבנות
מפרשי רש"י
ובתורת כהנים קאמר "את המנחה" (פסוק יב) זו מנחת שמיני, "הנותרת" (שם) זו מנחת נחשון, ורש"י מפיק הכל מן סתם מנחה, ושמא דעת רש"י דסמיך אייתור של "הנותרת" דאתא לרבות מנחת נחשון. ואם תאמר, דילמא קרא לגופיה הוא דאתא, ואין לומר דלא צריך קרא, כיון שכבר כתב בפרשת צו (לעיל ו, ט) שלא הותר להם לאכול רק הנותרת, לא כולה, דזה אינו, דהא גבי "ואכלוה מצות" (פסוק יב) חזר וכתב כאן שלא תאמר כיון שהוא מנחת שעה ואין כיוצא בה לדורות - הוצרך לפרש "ואכלוהו מצות" (רש"י פסוק יב), הכי נמי יש לומר כך (קושית הרא"ם), אין זה קשיא, דהא כבר הקטירו את הקומץ למזבח, כדכתיב (לעיל ט, יז) "ויקרב את המנחה וימלא כפו ממנה", ולמה צריך לומר "הנותרת", אלא ללמד על מנחת נחשון שיאכלוהו מצות הנותרת:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
תֹּאכְלוּ בְּמָקוֹם טָהוֹר – וְכִי אֶת הָרִאשׁוֹנִים אָכְלוּ בְּמָקוֹם טָמֵא? אֶלָּא הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁהֵם קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, הֻזְקְקוּ אֲכִילָתָם בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ; אֲבָל אֵלּוּ אֵין צְרִיכִים תּוֹךְ הַקְּלָעִים, אֲבָל צְרִיכִים הֵם לֵאָכֵל תּוֹךְ מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא טָהוֹר מִלִכָּנֵס שָׁם מְצֹרָעִים. מִכָּאן שֶׁקֳּדָשִׁים קַלִּים נֶאֱכָלִין בְּכָל הָעִיר (ספרא שם,ט; זבחים נ"ה ע"א).
אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ – אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּחֵלֶק, אֲבָל בְּנוֹתֶיךָ לֹא בְּחֵלֶק; אֶלָּא אִם תִּתְּנוּ לָהֶם מַתָּנוֹת, רַשָּׁאוֹת הֵן לֶאֱכוֹל בְּחָזֶה וָשׁוֹק. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אַף הַבָּנוֹת בְּחֵלֶק? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי חָקְךָ וְחָק בָּנֶיךָ נִתְּנוּ"; חֹק לַבָּנִים וְאֵין חֹק לַבָּנוֹת (ספרא שם,י).
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת שמיני פרק א (עריכה)
[ט]
- "חזה" -- זו חזה
- "התנופה" -- זו תנופת הסל
- "שוק" -- זה שוק
- "התרומה" -- זו תרומת תודה
- "תאכלו במקום טהור" -- אמר רבי נחמיה וכי הראשונים אינם במקום טהור?! אלא זו טהרה שאינה ממין טומאה לטהר מטומאת מצורע לומר שיהיו נאכלים בתוך ירושלים.
[י] "אתה ובניך ובנותיך" -- אתה ובניך בחלק ובנותיך במתנות.
- או יכול אתה ובניך ובנותיך בחלק?
- כשהוא אומר "כי חקך וחק בניך הוא" - אין חק לבנות,
- הא מה אני מקיים "אתה ובניך ובנותיך"? אתה ובניך בחלק ובנותיך במתנות.
[יא] "נתנו מזבחי שלמי בני ישראל"-- לרבות זבחי שלמי צבור שהיו שם באותו יום שנאמר "ושור ואיל לשלמים לזבח לפני השם".