מ"ג ויקרא יא כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג ויקרא · יא · כג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף אֲשֶׁר לוֹ אַרְבַּע רַגְלָיִם שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכֹל֙ שֶׁ֣רֶץ הָע֔וֹף אֲשֶׁר־ל֖וֹ אַרְבַּ֣ע רַגְלָ֑יִם שֶׁ֥קֶץ ה֖וּא לָכֶֽם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְכֹל רִחְשָׁא דְּעוֹפָא דְּלֵיהּ אַרְבַּע רַגְלִין שִׁקְצָא הוּא לְכוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
וְכָל רִיחֲשָׁא דְעוֹפָא דְלֵיהּ אַרְבַּע רִיגְלִין שִׁיקְצָא הוּא לְכוֹן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וכל שרץ העוף וגו'" - (ת"כ) בא ללמד שאם יש לו חמש טהור 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף וְגוֹמֵר – בָּא לְלַמֵּד שֶׁאִם יֵשׁ לוֹ חָמֵשׁ, טָהוֹר (ספרא שמיני, פרק ה,י).

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אשר לו ד' רגלים. בתורת כהנים דרשו שבא להתיר מי שיש לו ה'. ונראה שהוא הדין מי שיש לו ו' וז' ולאו דוקא ה', וצריך לדעת לאיזה ענין התיר בת ה' מן הדיוק ולא אמר בפירוש כל שרץ העוף שיש לו ה' רגלים או על זה הדרך מד' רגלים ומעלה תאכלו. ואולי שהוצרך להשמיע גם כן דין היתר ציר חגבים טמאים, שדרשו ז"ל (בתו"כ) מאומרו בפסוק זה שקץ הוא פרט לעירוביו שהוא ציר כמאמרם שם, ולזה בחר להשמיענו היתר בת ה' רגלים באופן זה:

מדרש ספרא

לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

[י] רבי אומר "וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים..שקץ הוא לכם"-- אם יש לו חמש הרי זה טהור.


"שקץ הוא"-- פרט לעירוביו.     מכאן אמרו חכמים חגבים טמאים שנכבשו עם חגבים טהורים -- לא פסלו את צירן. העיד ר' צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור.



<< · מ"ג ויקרא · יא · כג · >>