מ"ג הושע יב א
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם אל ועם קדושים נאמן
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל וְעִם קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
סְבָבֻ֤נִֽי בְכַ֙חַשׁ֙ אֶפְרַ֔יִם וּבְמִרְמָ֖ה בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וִיהוּדָ֗ה עֹ֥ד רָד֙ עִם־אֵ֔ל וְעִם־קְדוֹשִׁ֖ים נֶאֱמָֽן׃
תרגום יונתן
רש"י
"רד עם אל" - מושל עוד ביראת אלהים
"רד" - כמו (במדבר כד) וירד מיעקב עוד מלכיהם עם הקב"המצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ועם קדושים" - עם אלהים קדושים הוא הנאמן לקיים מאמרו
"ויהודה" - אבל יהודה עדיין הוא מושל עם האל ר"ל מכריח את העם ללכת עם האל בדרכי התורה
"ובמרמה וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"סבבוני בכחש אפרים" - הנה מלכות אפרים סבבו אותי כאלו שבים אלי אבל יכחשו בי כי לבם בל עמם
מצודת ציון
"רד" - ענין ממשלה כמו רדה בקרב אויביך (תהלים ק"י)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ובמרמה בית ישראל", יתר השבטים הם עסקו במרמה בדברים שבין אדם לחברו לרמאות ולהונות, כמו שיבאר כנען בידו מאזני מרמה, רק "יהודה עוד רד עם אל" שבימי יותם "וחזקיהו" משלו ביראת ה' בעניני האמונה.
"ועם קדושים נאמן" שהנאמנות הוא הפך המרמה, שהוא משותף עם קדושים להיות נאמן ולא ירמו זא"ז:
ביאור המילות
"כחש, מרמה". סתם שם כחש על הכפירה בה'. ומרמה. בין אדם לחברו:
"רד". כמו רודה בה"א מענין ממשלה, וי"ל ששרשו רדד מענין חיבור כמו וירד על הכרובים (מ"א ו' ל"ב):