מ"ג דניאל ב לא
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אנתה [אנת] מלכא חזה הוית ואלו צלם חד שגיא צלמא דכן רב וזיוה יתיר קאם לקבלך ורוה דחיל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אנתה [אַנְתְּ] מַלְכָּא חָזֵה הֲוַיְתָ וַאֲלוּ צְלֵם חַד שַׂגִּיא צַלְמָא דִּכֵּן רַב וְזִיוֵהּ יַתִּיר קָאֵם לְקָבְלָךְ וְרֵוֵהּ דְּחִיל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אנתה אַ֣נְתְּ מַלְכָּ֗א חָזֵ֤ה הֲוַ֙יְתָ֙ וַאֲל֨וּ צְלֵ֥ם חַד֙ שַׂגִּ֔יא צַלְמָ֨א דִכֵּ֥ן רַ֛ב וְזִיוֵ֥הּ יַתִּ֖יר קָאֵ֣ם לְקׇבְלָ֑ךְ וְרֵוֵ֖הּ דְּחִֽיל׃
רש"י
"ואלו" - לשון והנה
"צלמא דכן רב" - צורה אשר היה לו כן גדול
"וזיוה יתיר קאם לקבלך" - היה עומד לנגדך
"ורוה דחיל" - ותארו נוראמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"חזה הוית" - רואה היית
"ואלו" - והנה דמות אדם אחד גדול
"צלמא דכן" - צלם זה היה גדול וזהרו יתירה ומרובה ועמד למולך
"ורוה" - ותארו נורא ומאוים
מצודת ציון
"ואלו" - והנה וכן ואלו עיר וקדיש (לקמן ד)
"דכן" - זה כי מי האיש הלזה (בראשית כד) תרגם אונקלוס דיכימלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"אנת מלכא, אתה המלך רואה היית, והנה צלם אחד גדול, הצלם הזה רב וזיוו הרבה, עומד לנגדך, ותארו נורא", א"ל החלום הזה שראית הוא מצד "שאנת מלכא," והראו לך חלום הנוגע למלכות הכללי עד סוף כל הדורות, ומ"ש חזי הוית וכו' צלמא דכן, (שפי' הצלם הלזה, כי על האיש הלזה ת"א דכן) היינו שבעת התחיל דניאל לומר לו את החלום שראה צלם גדול, באותו רגע נצטייר המחזה שנית לפני נבוכדנצר, וראה עתה את הצלם שנית בעין המחזה, ודניאל הרגיש בזה, ואמר לו הצלם הזה שהוא עומד עתה לנגדך ואתה רואה אותו עתה כמו שראית אותו בחלום, הוא רב וזיויה יתיר, והוא עתה קאים לקבלך, כאומר שא עיניך עתה וראה את כל פרטיו, וצייר בו ג' ענינים, א] שהיה גדול, ב] זיוו רב, ג] שתארו נורא, כי הצלם כולל כל המלכיות, והוא גדול מצד התפשטותו על כלל בני האדם, וזיוו רב מצד תפארת המלוכה, ונורא מצד שמפיל מוראו על כל בני חלוף: