מ"ג דברים כח כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג דברים · כח · כז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יככה יהוה בשחין מצרים ובעפלים [ובטחרים] ובגרב ובחרס אשר לא תוכל להרפא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יַכְּכָה יְהוָה בִּשְׁחִין מִצְרַיִם ובעפלים [וּבַטְּחֹרִים] וּבַגָּרָב וּבֶחָרֶס אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יַכְּכָ֨ה יְהֹוָ֜ה בִּשְׁחִ֤ין מִצְרַ֙יִם֙ ובעפלים וּבַטְּחֹרִ֔ים וּבַגָּרָ֖ב וּבֶחָ֑רֶס אֲשֶׁ֥ר לֹא־תוּכַ֖ל לְהֵרָפֵֽא׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
יִמְחֵינָךְ יְיָ בְּשִׁחְנָא דְּמִצְרַיִם וּבִטְחוֹרִין וּבְגַרְבָּא וּבַחֲרַס יַבִּישׁ דְּלָא תִכּוֹל לְאִתַּסָּאָה׃
ירושלמי (יונתן):
יַמְחִינְכוֹן מֵימְרָא דַיְיָ בְּשִׁיחְנֵי דִי לָקוּ בְּהוֹן מִצְרָאֵי וּבִטְחוֹרַיָא דִמְסַמְיָין חֶזְוָותָא וּבְגַרְבָּא וּבְחִכּוּכָא דְלָא תֵכְלוּן לְאִיתְּסָאָה:
ירושלמי (קטעים):
יִמְחֵי יַתְכוֹן מֵימְרָא דַיְיָ בְּשׁוֹחֲנָא דְמִצְרַיִם וּבִטְחוֹרַיָא וּבְגַרְבָּא וּבַחֲכוּךְ חַסְפָּא דִי לָא יָכְלִין לְמִתַּסְיָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בשחין מצרים" - רע היה מאד לח מבפנים ויבש מבחוץ כדאיתא בבכורות

"גרב" - שחין לח

"חרס" - שחין יבש כחרס 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בִּשְׁחִין מִצְרַיִם – רַע הָיָה מְאֹד, לַח מִבַּחוּץ וְיָבֵשׁ מִבִּפְנִים, כִּדְאִיתָא בִּבְכוֹרוֹת (דף מ"א ע"א; ב"ק פ' ע"ב).
גָּרָב – שְׁחִין לַח (בכורות שם).
חָרֶס – שְׁחִין יָבֵשׁ כַּחֶרֶס.

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בגרב ובחרס. לשון חרס, מין גרב יבש שיצטרך לחרס, וכן כתוב בשחין איוב (איוב ב) ויקח לו חרש להתגרד בו, כן פירשו המפרשים. אבל יתכן לפרש ובחרס מלשון שמש, כי יפחידם במכת השמש, ושלשה שמות יש לו, שמש חמה חרס. שמש על שם שהוא עבד משמש אצל קונו, ומתוך מעלת העבד תתפרסם מעלת האדון, חמה על שם החמימות, חרס על שם שנברא להאיר על הארץ. ועוד יש בשלשתן רמז על ההקף הרביעי הגדול שהוא שס"ה ימים, ועל שמות שני מנהיגיו. וכן בענין שלשה שמות אשר ללבנה, והן סהר ירח לבנה, ואין כאן מקום להאריך בזה. אבל יזהיר הכתוב שאם לא ישמעו בקול השי"ת שיכה אותם במכת השמש שהוא קלקול האויר והיסודות, וזהו ובחרס מלשון (שם ט) האומר לחרס ולא יזרח, וכן (שופטים יד) בטרם יבא החרסה. והנה זה הפך ממה שהזכיר דוד ע"ה בברכה (תהלים קכא) יומם השמש לא יככה וירח בלילה, כנגד זה אמר בכאן יככה כי החליים בסבת המאכלים ושנוי האויר בארצות, והכל בתנועת השמש.

<< · מ"ג דברים · כח · כז · >>