מ"ג בראשית מא ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג בראשית · מא · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְדַבֵּר֙ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים אֶת־פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר אֶת־חֲטָאַ֕י אֲנִ֖י מַזְכִּ֥יר הַיּֽוֹם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּמַלֵּיל רַב שָׁקֵי עִם פַּרְעֹה לְמֵימַר יָת סוּרְחָנִי אֲנָא מַדְכַר יוֹמָא דֵּין׃
ירושלמי (יונתן):
וּמַלֵיל רַב מְזוֹגַיָא קֳדָם פַּרְעה לְמֵימַר יַת סוֹרְחָנִי אֲנָא מַדְכַּר יוֹמָא דֵין:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

את חטאי — אף על פי שאזכיר חטאי:

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"את חטאי אני מןכיר" לא כמתרעם על שנתת אותי בבית הסהר כי בחטאי היה:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ט) "וידבר שר המשקים." הנה רצה לברר לפרעה שיוסף פותר החלום ברוח אלהים אשר בקרבו לא לפי הסברא בכח המשער שבו יפתרו כל פותרי חלומות, וכבר בארנו שמצד המשפט היה ראוי ששר המשקים יענש ושר האופים יצא לחירות, ובזה נתברר שיוסף לא פתר החלום לפי כח המשער והסברא, שאז הלא הסברא היתה נותנת בהפך, ששר המשקים יתלה ושר האופים ינצל, כי עקר קצף פרעה היה על שר המשקים ושר האופים נתן למאסר כטפל לשר המשקים, ויען שמזה נודע גדולת יוסף שלא פתר בכח המשער רק ברוח אלהים הוצרך שר המשקים להגיד זאת לפרעה, והוכרח להציע לפניו שהוא היה עקר החוטא לא שר האופים, עז"א "את חטאי אני מזכיר היום," ר"ל אני מוכרח להזכיר היום, שאני הייתי עקר החוטא לא שר האופים, כי,

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וידבר שר וגו' לאמר וגו'. טעם אומרו לאמר, גם אומרו את ולא אמר אל. ואולי שלא דיבר אליו לנוכח אלא לחכמי מצרים לאמר לפרעה, ולזה תמצא שכל דבריו הם דרך נסתר לא לנוכח, פרעה קצף ויתן לשון נסתר:

עוד ירצה באומרו לאמר את חטאי על זה הדרך שלא תחשוב שאני זוכר את אשר עבר עלי מיסורי המלך אלא אדרבה אני אומר פחיתותי וגרעוני כי אני הוא החוטא, והוא אומרו לאמר את חטאי וגו'. ודקדק לומר היום כי הוא עת הצורך כי זולת זה היה מעלים זכרון מעשיו הפחותים, גם בזה נתן טעם למה שלא הודיע הדבר מקודם כחיוב המוטל על קרובי המלך להודיע דבר חדש כזה, כי לא היה להזכיר עוד שגיונו, ואמר חטאי לשון רבים לומר כי חשוב בעיניו את אשר כבר עשוהו לחטאים רבים. או אולי שנתכוין לרמוז גם לחטא זה שמנע ההודעה עד עתה לזה אמר לשון רבים חטאי:

<< · מ"ג בראשית · מא · ט · >>