מ"ג בראשית ל לט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג בראשית · ל · לט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֶּחֱמוּ הַצֹּאן אֶל הַמַּקְלוֹת וַתֵּלַדְןָ הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּטְלֻאִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֶּחֱמ֥וּ הַצֹּ֖אן אֶל־הַמַּקְל֑וֹת וַתֵּלַ֣דְןָ הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּטְלֻאִֽים׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְאִתְיַחֲמָא עָנָא בְּחֻטְרַיָּא וִילִידָן עָנָא רְגוֹלִין נְמוֹרִין וּרְקוֹעִין׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִתְיַחֲמָן עָנָא לְקָבֵיל חוּטְרַיָא וִילֵידַן עָנָא רְגוּלִין דְסִימָנָא בְּרִיגְלֵיהוֹן וּקְרוּחִין וְגַבֵּיהוֹן חִיוְורִין:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אל המקלות" - אל מראות המקלות

"עקדים" - משונים במקום עקידתן הם קרסולי ידיהן ורגליהן 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אֶל הַמַּקְלוֹת – אֶל מַרְאוֹת הַמַּקְלוֹת (שם).
עֲקֻדִּים – מְשֻׁנִּים בִּמְקוֹם עֲקֵדָתָן, הֵם קַרְסֻלֵּי יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם (תרגום יונתן).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויחמו הצאן: כולו לשון זכר:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויחמו — נתעברו. ובאה זאת המלה משונה בניקוד, בעבור אות הגרון, והיה ראוי להיות כמו "וישבו לאכל לחם" (בראשית לז, כה). ואל תתמה בעבור שאמר על הצאן לשון זכרים, כי משפט הלשון להפריש בין זכרים לנקבות בלשון יחיד, רק בלשון רבים לא יחושו.

אל המקלות — מן המקלות. ורבים יתמהו ויאמרו כי זה פלא. ואמת שהוא מפלאות התולדות, וכן המשפט, אפילו האשה שנבראה בצלם המלאכים.

וטלואים — הם הברודים, כי שם כלל הוא:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(לט) "ויחמו." ב] "שהחמו אל המקלות," לא אל יתר הצאן שלא היו נקודים. ג] "ותלדן הצאן," שצורה זו פעל על הצאן בדרך נס ונולדו גם עקודים כדי שאם ישנה לבן מנקודים לעקודים יהיה ליעקב העקודים:

 

<< · מ"ג בראשית · ל · לט · >>