מ"ג בראשית לד ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג בראשית · לד · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהִתְחַתְּנוּ אֹתָנוּ בְּנֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לָנוּ וְאֶת בְּנֹתֵינוּ תִּקְחוּ לָכֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהִֽתְחַתְּנ֖וּ אֹתָ֑נוּ בְּנֹֽתֵיכֶם֙ תִּתְּנוּ־לָ֔נוּ וְאֶת־בְּנֹתֵ֖ינוּ תִּקְח֥וּ לָכֶֽם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְאִתְחַתַּנוּ בַּנָא בְּנָתְכוֹן תִּתְּנוּן לַנָא וְיָת בְּנָתַנָא תִּסְּבוּן לְכוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
וְתִתְעַרְבוּן בְּחִיתּוּנָא עִמָנָא בְּנַתְכוֹן תִּתְּנוּן לָנָא וְיַת בְּנָתָנָא תִּסְבוּן לְכוֹן:

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בנותיכם תתנו לנו ואת בנותינו תקחו לכם: בבני יעקב תלו החיתונים לכבודם לתת ולקחת, אבל כשסיפרו א הדבר לאנשי עירם אמרו למפרע לכבוד בני העיר שהם יהיו הלוקחים והנותנים כדי לפתותם שישמעו אליהם להמול:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ט) "והתחתנו אתנו" להבא, כי תחשבו כאחד מאזרחי הארץ. ובמד' והתחתנו אותנו אמר ר' אלעזר אין ישראל נותן אצבעו בתוך פיו של גוי תחלה אא"כ נותן גוי אצבעו תחלה בתוך פיו של ישראל, התחתנו אותנו לא תתחתן בם, הם אמרו והתחתנו אותנו הם תבעו תחלה. חז"ל בארו הבדל בלשון בין התחתן שאחריו מלת את ובין התחתן שאחריו ב' השמוש, שהראשון המתחיל לדבר מן החתון, יבא בלשון "התחתן את," והשני המשיב ומסכים או בלתי מסכים אל דברי המתחיל יבא בלשון "התחתן שאחריו ב'," והניח הקדמה שהגוי הוא תמיד המתחיל, וע"כ שם כתיב לא תתחתן בם, כי הם אמרו שבודאי הגוי התחיל וישראל משיב, אמר לא תתחתן בם שהוא דברי המשיב, ופה אמר והתחתנו אותנו, כי חמור הוא המתחיל. וז"ש והתחתנו אותנו הם תבעו תחילה, ובדוד אמר (ש"א י"ח) להתחתן במלך, כי מסתמא המלך הוא המתחיל, ומ"ש ויתחתן שלמה את בת פרעה, יצא מן הכלל ללמד ששלמה היה המתחיל כי גייר אותה:  

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

והתחתנו אותנו. אמר רבי אלעזר: לעולם אין ישראל נותן אצבעו לתוך פיו של כותי וכו'. והתחתנו אותנו, "לא תתחתן בם".

<< · מ"ג בראשית · לד · ט · >>