מ"ג בראשית לג ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג בראשית · לג · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו ויבכו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּ֨רׇץ עֵשָׂ֤ו לִקְרָאתוֹ֙ וַֽיְחַבְּקֵ֔הוּ וַיִּפֹּ֥ל עַל־צַוָּארָ֖ו וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ וַיִּבְכּֽוּ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּרְהַט עֵשָׂו לְקַדָּמוּתֵיהּ וְגָפְפֵיהּ וּנְפַל עַל צַוְרֵיהּ וְנַשְּׁקֵיהּ וּבְכוֹ׃
ירושלמי (יונתן):
וּרְהַט עֵשָו לִקְדָמוּתֵיהּ וְגַפֵיף לֵיהּ וְאִתְרְכִין עַל צַוְורֵיהּ וּנְשֵׁיק לֵיהּ וּבְכוּן עֵשָו בָּכָא עַל צַעֲרָא דְשִׁינוֹי דְאִיתְמִזְמִיזוּ וְיַעֲקב בָּכָא עַל צַעֲרָא דְצַוָורֵיהּ:
ירושלמי (קטעים):
וּרְהַט עֵשָו לִקְדָמוּתֵיהּ וְחַבֵּיק יָתֵיהּ וְאִתְרְכִין עַל צַוְורֵיהּ וּנְשֵׁיק יָתֵיהּ עֵשָו הֲוָה בָּכִי עַל דִקְהָן שִׁינוֹי וְיַעֲקב הֲוָה בָּכִי עַל שַׁעֲשִׁיעַת צַוְורֵיהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויחבקהו" - נתגלגלו רחמיו כשראהו משתחוה כל השתחוואות הללו "וישקהו" - נקוד עליו ויש חולקין בדבר הזה בברייתא דספרי יש שדרשו נקודה זו לומר שלא נשקו בכל לבו (ב"ר) אר"ש בן יוחאי הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו (ב"ר)

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וַיְחַבְּקֵהוּ – נִתְגַּלְגְּלוּ רַחֲמָיו כְּשֶׁרָאָהוּ מִשְׁתַּחֲוֶה כָּל הִשְׁתַּחֲוָאוֹת הַלָּלוּ (שם).
וַיִּשָּׁקֵהוּ – נָקוּד עָלָיו. וְיֵשׁ חוֹלְקִין בַּדָּבָר הַזֶּה בְּבָרַיְתָא דְּסִפְרֵי (בהעלתך, סט): יֵשׁ שֶׁדָּרְשׁוּ נְקֻדָּה זוֹ, לוֹמַר שֶׁלֹּא נְשָׁקוֹ בְּכָל לִבּוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: הֲלָכָה הִיא, בְּיָדוּעַ שֶׁעֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב; אֶלָּא שֶׁנִּכְמְרוּ רַחֲמָיו בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וּנְשָׁקוֹ בְּכָל לִבּוֹ.

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

הדרש על נקודות וישקהו טוב הוא לעתיקי משדים, כי על דרך הפשט – לא חשב עשו לעשות רע לאחיו; והעד: ויבכו, כאשר עשה יוסף עם אחיו:

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וישקהו נקוד עליו, וידוע כי כל תיבה שהיא נקודה בכל הכתובים הענין להתעוררות דבר, וכאן למדך שנשיקה זו לא היתה בכל לבו רק נשיקת אף, כענין שכתוב (משלי כז) ונעתרות נשיקות שונא. ובא הנביא ע"ה ופירש (עמוס א) ויטרוף לעד אפו ועברתו שמרה נצח.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וירץ עשו" נהפך לבו כמו רגע בהכנעותיו של יעקב כאמרם ז"ל שאחיהו השילוני קלל את ישראל בקנה הנכנע לכל הרוחות הן לו עשו כן בריוני בית שני לא היה נחרב בית מקדשנו כמו שהעיד רבי יוחנן בן זכאי באמרו (גטין פרק הנזקין) בריוני דבן לא שבקונן:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ב – ד) "וישם את השפחות" וכו'. אחרון אחרון חביב. "והוא עבר לפניהם", להראות הכנעה, וה' הפך לבב עשו משנאה לאהבה "וירץ לקראתו" וכו':  

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וירץ עשו לקראתו וגו' וישקהו. נקוד עליו. אמר ר' שמעון בן אלעזר: כל מקום שאתה מוצא כתב רבה על הנקודה, אתה דורש את הכתב; הנקודה רבה על הכתב, אתה דורש את הנקודה. וכאן לא הכתב רבה על הנקודה ולא הנקודה רבה על הכתב, מלמד שלא נשקו בכל לבו. ר' ינאי אומר: מלמד שלא ביקש לנשקו אלא לנשכו, ונעשה צוארו של שיש וקהו שניו של אותו רשע. ומה תלמוד לומר ויבכו? זה בכה על צוארו, וזה בכה על שניו.

אמר עשו הרשע: איני הורג את יעקב בקשת ובחיצים, אלא בפי ובשני אני הורגו ומוצץ את דמו, שנאמר: וירץ עשו לקראתו, אל תקרי וישקהו אלא וישכהו, ונעשה צוארו של יעקב כשיש, ועליו הכתוב אומר: "צוארך כמגדל השן", וקהו שניו של עשו והתחיל כועס וחורק בשיניו, שנאמר: "רשע יראה וכעס" וגו':

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וישקהו. נקוד למעלה שכיון לנשכו:

וישקהו. בגימטריא לנושכיהו. דור חרבות שני"ו בגימטריא עשו:

<< · מ"ג בראשית · לג · ד · >>