מ"ג בראשית לא מז

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ גַּלְעֵד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקְרָא־ל֣וֹ לָבָ֔ן יְגַ֖ר שָׂהֲדוּתָ֑א וְיַֽעֲקֹ֔ב קָ֥רָא ל֖וֹ גַּלְעֵֽד׃

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וּקְרָא לֵיהּ לָבָן יְגַר סָהֲדוּתָא וְיַעֲקֹב קְרָא לֵיהּ גַּלְעֵד׃
ירושלמי (יונתן):	וּקְרָא לֵיהּ לָבָן אוֹגַר סָהִיד וְיַעֲקב קָרָא לֵיהּ בְּלִישַׁן בֵּית קוּדְשָׁא גַלְעֵד:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"יגר שהדותא" - תרגומו של גלעד

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

יְגַר שָׂהֲדוּתָא – תַּרְגּוּמוֹ שֶׁל גַּלְעֵד, גַּל עֵד.

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

ותרגום גלעד — יגר שהדותא:

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"ויעקב קרא לו גלעד" שלא שנה את לשונו:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(מז) "ויקרא". [הבדל השני] שיעקב לא התירא מלבן רק לפי שעה, שלא ירע לו עתה בהיותו עמו, אבל אחר שיתרחק מאתו ויהיה בבית אביו, לא יוכל לעשות לו מאומה, אבל המורא שהתירא לבן אם תענה את בנותי הוא קיים לעולם. ולפ"ז הגל שהעמיד לבן לאות על מה שהתחייב נגד יעקב, היה צריך שיקרא לו גל עד, לא גל עדות, כי הוא רק עד לפי שעה, שאח"כ א"צ לברית הזה, אבל המצבה שהעמיד יעקב לאות הכריתת ברית מה שהתחייב נגד לבן, היה צריך שיקרא לו יגר שהדותא שהוא תרגום של גל עדות, [כי תרגום של עד הוא סהדא ותרגום של עדות הוא סהדותא], ולפ"ז קרא כל אחד שם להאות שהעמיד חברו, "לבן קרא" להמצבה שהעמיד יעקב בשם "יגר שהדותא," ר"ל שהמצבה היא עדות הקיים ומתמיד לעולם," ויעקב קרא לו" להגל שהעמיד לבן "גל עד", שהוא רק עד לפי שעה ואינו קיים לעולם:

ילקוט שמעוני

עריכה

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •

[עריכה]

ויקרא לו לבן יגר שהדותא. אמר רבי שמואל בר נחמן: אל יהא לשון סורסי קלה בעיניך, שבתורה ובנביאים ובכתובים מצינו שהקב"ה חולק לו כבוד. בתורה, ויקרא לו לבן יגר שהדותא. בנביאים, "כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו". בכתובים, "וידברו הכשדים למלך ארמית מלכא לעלמין חיי".

<< · מ"ג בראשית · לא · מז · >>