מ"ג במדבר לד יג
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויצו משה את בני ישראל לאמר זאת הארץ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה יהוה לתת לתשעת המטות וחצי המטה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֹתָהּ בְּגוֹרָל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לָתֵת לְתִשְׁעַת הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְצַ֣ו מֹשֶׁ֔ה אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֹ֣את הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר תִּתְנַחֲל֤וּ אֹתָהּ֙ בְּגוֹרָ֔ל אֲשֶׁר֙ צִוָּ֣ה יְהֹוָ֔ה לָתֵ֛ת לְתִשְׁעַ֥ת הַמַּטּ֖וֹת וַחֲצִ֥י הַמַּטֶּֽה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּפַקֵּיד מֹשֶׁה יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמֵימַר דָּא אַרְעָא דְּתַחְסְנוּן יָתַהּ בְּעַדְבָּא דְּפַקֵּיד יְיָ לְמִתַּן לְתִשְׁעָא שִׁבְטִין וּפַלְגוּת שִׁבְטָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּפַקֵיד משֶׁה יַת בְּנֵי יִשְרָאֵל לְמֵימָר דָא אַרְעָא דְתַחְסְנוּן יָתָהּ בְּעַדְבָא דְפַקֵיד יְיָ לְמִתַּן לְתִשְׁעַת שִׁבְטִין וּפַלְגוּת שִׁבְטָא: |