מ"ג אסתר ח א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מ"ג אסתר · ח · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את בית המן צרר היהודיים [היהודים] ומרדכי בא לפני המלך כי הגידה אסתר מה הוא לה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בַּיּוֹם הַהוּא נָתַן הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה אֶת בֵּית הָמָן צֹרֵר היהודיים [הַיְּהוּדִים] וּמָרְדֳּכַי בָּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי הִגִּידָה אֶסְתֵּר מַה הוּא לָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נָתַ֞ן הַמֶּ֤לֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ֙ לְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֔ה אֶת־בֵּ֥ית הָמָ֖ן צֹרֵ֣ר היהודיים הַיְּהוּדִ֑ים וּמׇרְדֳּכַ֗י בָּ֚א לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כִּֽי־הִגִּ֥ידָה אֶסְתֵּ֖ר מַ֥ה הוּא־לָֽהּ׃

 

תרגום שני (כל הפרק)

ביומא ההוא יהיב מלכא אחשורוש לאסתר מלכתא ית בייתא דהמן בעיל דבביהון דיהודאי ומרדכי על קדם מלכא דחויאת אסתר מה הוא לה.

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מה הוא לה" - איך הוא קרוב לה

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מָה הוּא לָהּ – אֵיךְ הוּא קָרוֹב לָהּ.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות:
למה נתן בית המן לאסתר,
ומהו הרבותא שמרדכי בא לפני המלך שאין בזה גדולה כל כך כי כל אדם היה יכול לבוא בעת הצורך
ולמה קראו להמן פה צורר היהודים :
ביום ההוא, כבר היה החוק מימי קדם, כי הרוגי מלך נכסיהם למלך, ואם היה המן נהרג בשביל שמרד במלך היה ביתו ונכסיו מגיעים אל המלך, אבל המלך רצה להראות שלא עבור מרדו במלך נתלה רק עבור מה שמרד בהמלכה ובעמה היהודים, לכן נתן בית המן לאסתר, כי אחר שנהרג בשבילה נכסיו מגיעים אל המלכה, ולכן קראו פה צורר היהודים לגלות הטעם שלכן נתן בית המן לאסתר יען שהריגתו היה על שהיה צורר היהודים, ומרדכי נראה שתיכף גדלו המלך ונתן לו רשות לבוא לפני המלך כל עת שירצה ובל יצטרך להמתין עד שיקרא לו ויושיט לו השרביט :

מדרש רבה (כל הפסוק)

אסתר רבה · ח · א · >>


א.    [ עריכה ]
{"ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו", בנימין גרם לשבטים לקרע, הדא הוא דכתיב (בראשית מד, יג): "ויקרעו שמלתם", והיכן גרמה לו קריעה, בשושן הבירה, הדא הוא דכתיב: "ויקרע מרדכי את בגדיו", והוא איש ימיני.

"וילבש שק ואפר", אמר רבי איבו משתפס יעקב אבינו את השק, דכתיב (בראשית לז, לד): "וישם שק במתניו", שוב לא זז מבניו, אחאב כתיב ביה (מ"א כא, כז): "וישם שק על בשרו". יורם בנו (שם ב ו, ל) "וירא העם והנה השק על בשרו". מרדכי, "וילבש שק ואפר ויזעק זעקה גדולה ומרה". והיכן נפרע לו בשושן, שנאמר: "ויזעק זעקה גדולה ומרה".

אמר רבי חנין מאן דאמר קודשא בריך הוא ותרן הוא יתותרון בני מעוהי, אלא מאריך רוחיה וגבי דיליה, תדע שהרי זעקה אחת הזעיק יעקב לעשו, דכתיב (בראשית כז, לד): "ויצעק צעקה גדלה ומרה".  

אור חדש

פרק ח/פסוק א

ביום ההוא (אסתר ח, א) וגומר כבר אמרנו כי לכך כתיב ביום ההוא ומאי בא ללמדנו בזה רק שבא לומר כי המן היה נמחה זכרו מן העולם לגמרי ולפיכך אז הבית ששמו של אדם נקרא מן העולם ובאותו יום שהיה המן נתלה ובטל מן העולם גם ביתו היה בטל ולא היה שמו עליו נתן אחשורוש לאסתר והיה נמחה זכרו גם פרשנו כי בשביל הצדיק בולע הרשע לכך הש"י נותן לרשע עושר כי הרשע הוא מוכן לאסוף ביותר לכך הרשע מאסף ואח"כ בא הצדיק ובולע את הכל לכך סמך תליות המן על העץ ואח"כ כתיב ביום ההוא וגו' כי היה אבוד המן והגיע ביתו של המן לאסתר ביום אחד.


ומרדכי בא לפני המלך (אסתר ח, א) וגו' פירש כי אסתר הגידה מה הוא ולכך בא לפני המלך לעשות אהבה ורעות עמו בשביל זה ולא אתמר אסתר כי המלך מחשיב לו דבר זה לבזיון כי יהיה מחותן אליו מרדכי ולפיכך כתיב ומרדכי בא לפני המלך.

מ"ג אסתר · ח · א · >>