מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר ):
אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר ):
אִם יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה ):
אִם־יָשִׂ֣ים אֵלָ֣יו לִבּ֑וֹ רוּח֥וֹ וְ֝נִשְׁמָת֗וֹ אֵלָ֥יו יֶאֱסֹֽף׃
רש"י • לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
אם ישים אליו לבי " - על אדם להשחיתו למה יבא בעלילה עליו הרי מיד יאסוף אליו רוחו ונשמתו רוח ונשמה שלו שהיא (נפוחה בו) ואין מוחה בידו ויגוע כל בשר יחד
מצודות • לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד "אם ישים " - אם היה משים לבו על העולם להפך הכל מיש לאין הלא יוכל הוא לאסוף אליו מהעולם הרוח והנשמה הנתון בו ממנו ר"ל היה מונע מן העולם ההשפעה הבאה ממנו והיתה שבה לאין
מצודת ציון "יאסוף " - יכניס
