מ"ג איוב כו ד

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
את מי הגדת מלין ונשמת מי יצאה ממך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶת מִי הִגַּדְתָּ מִלִּין וְנִשְׁמַת מִי יָצְאָה מִמֶּךָּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶת־מִ֭י הִגַּ֣דְתָּ מִלִּ֑ין
וְנִשְׁמַת־מִ֗֝י יָצְאָ֥ה מִמֶּֽךָּ׃

"ונשמת מי יצאה ממך" - מי שם בך הרוח הזה שיצא מפיך מי לא ידע זאת

"את מי" - אל מי הגדת דברים כאלה כאומר וכי ימצא מי שאינו יודעם מעצמו עד שיצטרך לדבריך

"ונשמת מי" - נשיבת הרוח של מי יצאה ממך ר"ל ממי שמעת הדברים האלה ובדרך לעג אמר

"את מי" - אל מי

"ונשמת" - מלשון נשימה ונשיבת רוח כמו מנשמת אלוה יאבדו (לעיל ד) וענינו הדבור הבאה בהפחת רוח וכאשר יאמר ויפיח לקץ (חבקוק ב)