מ"ג איוב יב ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג איוב · יב · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים לְשֹׁדְדִים וּבַטֻּחוֹת לְמַרְגִּיזֵי אֵל לַאֲשֶׁר הֵבִיא אֱלוֹהַּ בְּיָדוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יִשְׁלָ֤יוּ אֹהָלִ֨ים ׀ לְשֹׁ֥דְﬞדִ֗ים
  וּֽ֭בַטֻּחוֹת לְמַרְגִּ֣יזֵי אֵ֑ל
    לַאֲשֶׁ֤ר הֵבִ֖יא אֱל֣וֹהַּ בְּיָדֽוֹ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ישליו" - ידעתי אני כי ימי ישליו אוהלים לבני קדר השוכנים באהלים המדברה והם שודדים שנאמר פרא אדם ידו בכל (בראשית טז) "ובטוחות" - שלימות יש למרגיזי אל לכל אשר הביא לו הצור השלום בידו אם טוב אם רע

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ישליו" - אבל לא מרוב חכמה ויושר לבב רבה הצלחתו כי הלא ראינו אשר אהלי השודדים המה בשלוה ומשכנות בטוחות נמצאים למרגיזי אל לאשר יעבוד הכו"ם אשר לא ימוש ממקומו ומביא אותו בידו ועכ"ז אליו ישתחוה ולו יעבוד וא"כ אף מהצלחת צופר אין ראיה על החכמה ויושר הלבב 

מצודת ציון

"ישליו" - מלשון שלוה

"ובטוחות" - ר"ל משכנות בטוחות וקצר בדבר המובן

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ישליו", עתה שואל הלא כל מה שאמרו הריעים הוא לענות על השאלה של צדיק ורע לו, אבל מדוע "ישליו אהלים לשודדים", הלא הם רשעים גמורים בשהם שודדים את הבריות? ואיך יהיו "אהלים בטוחות למרגיזי אל", שעושים עברות להכעיס את בוראם? הכי תאמר שהם צדיקים לפי נפשם ועצמותם הפנימי? הלא מזה מוכרח שלכן ישליו אהלים לשודדים "לאשר הביא אלוה בידו". שמה ששדד ועשק וגזל לא עשה בבחירתו, רק שהאלהים הביא העשק בידו, כי האדם אין חפשי במעשיו והיה מוכרח לשדוד ולהרגיז את האל מצד תולדתו, ושכן ידע ה' מראשית והידיעה מכרחת את הבחירה ולכן אין מגיע לו עונש על מעשיו. והנה בזה חדש איוב השאלה האחרת אשר לא התוכחו עליה עדיין עד הנה, שהיא השאלה על שלות הרשעים, ששלשה השיטות אשר ענו הריעים על יסורי הצדיקים לא יפיקו מענה על שאלה הזאת. כי הרשע רשעו מפורסם וגלוי ואיה אלהי המשפט?:

ביאור המילות

"ישליו אוהלים לשודדים, ובטוחות למרגיזי אל". השלוה היא השלום הפנימי, וזה הבדלו מן שלום כמ"ש בכ"מ, והבטחון כולל הבטחון מן האויב, ואין בטחון לשודדים כי הנשדדים יארבו עליהם תמיד, אבל עכ"פ הם שלוים בנפשם בלתי יראים מעונש בידי שמים, ומרגיזי אל הם בוטחים גם מן האויב כי דבר אין להם עם אדם:
 

<< · מ"ג איוב · יב · ו · >>