כף החיים/אורח חיים/נח
סעיף א[עריכה]
(א) סעיף א: זמן קריאת שמע של שחרית וכו' − ומברכין שתים לפניה ואחת לאחריה, ובערב שתים לפניה ושתים לאחריה, וסמכום על פסוק שבע ביום הללתיך וכו'. טור. ועיין בספר התיקונים סוף תיקון יב טעם לשבע ברכות הללו. והטעם שסדרו ארבע ברכות בערבית ושלש בשחרית, כתב הלבוש לפי שבסדר הזמן קדם הערב לבקר דכתיב ויהי ערב ויהי בקר וכו' לכן לקחו הארבע שהם הרוב לערבית שהוא קודם והשלש הנותרים הניחו לבקר עכ"ד. וה"ר דוד אבודרהם דף א' ע"ב כתב הטעם בשם הראב"ד דנתנו את היתרה לערבית מפני שתפילת ערבית רשות ובעינן שיהיו שוין, והביא דבריו הכנסת הגדולה בהגהות הטור. והרוקח סימן שי"ט כתב לפי שבשחר יש מצות ציצית מה שאין כן בערב, והביאו שיירי אנשי כנסת הגדולה, אליה רבה אות א'. ועיין שער הכוונות בדרוש א' דתפילת ערבית דף נ"ב ע"ג ד"ה השכיבנו ופרי עץ חיים שער מנחה ומעריב פרק ד' ופרק ה':
(ב) משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת וכו'. שאם רגיל עמו הרבה יכירנו אפילו מרחוק הרבה, ואם אינו רגיל עמו כלל לא יכירנו אפילו בקרוב, אלא כמו אכסניא שרגיל לבא לקץ עתים. רבינו זלמן אות ב' בשם הירושלמי, והובא בבית יוסף:
(ג) ונמשך זמנה עד סוף שלש שעות שהוא רביע היום. כתב הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה פרק קמא דברכות וז"ל ודע כי אלו השעות הנזכרות בכל המשנה הן השעות הזמניות, וענין הזמניות הוא השעות שיש י"ב שעות ביום וי"ב שעות בלילה, ושאמר עד שלש שעות כאילו אמר עד כלות רביע יום, אחד שיהיה היום יום תקופת תמוז או תקופת טבת עכ"ל. בית יוסף. וכן כתב מור"ם ז"ל לקמן בסימן רל"ג סעיף א', פרישה אות ב',פרי חדש סוף אות ב',שאגת אריה סימן ה' והביאו שערי תשובה אות א',רבינו זלמן אות ג',חיי אדם כלל כ"א אות ג',קיצור שולחן ערוך סימן י"ז אות א',. ועיין שם בפאת השולחן שכתב שהוא ז"ל תירץ מה שהקשה הפני יהושע על זה במהדורא בתרא על מסכת ברכות, והביא עוד פוסקים שהוכיחו כדברי הרמב"ם ז"ל, וגם הגאון המקובל מהר"י חאגיז זצ"ל בפירושו עץ חיים למשניות העיד שכן פשטה ההוראה בכל ישראל דחשבינן שעות זמניות יעו"ש. וכן כתב בן איש חי פרשת וארא אות ה':