כללי מס הכנסה (תוספת פחת לבנינים מושכרים בשכירות מוגנת)
כללי מס הכנסה (תוספת פחת לבנינים מושכרים בשכירות מוגנת) מתוך 
כללי מס הכנסה (תוספת פחת לבנינים מושכרים בשכירות מוגנת), תשל״ח–1977
כללים בדבר מתן תוספת פחת לבניינים מושכרים בשכירות מוגנת
ק״ת תשל״ח, 86.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 20 לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני קובע כללים אלה:
הגדרות
בכללים אלה, ”בנין“ – בנין או חלק ממנו, המושכר בשכירות מוגנת.
תוספת פחת
נישום שהיה זכאי לנכות פחת בעד בנין לפי הפקודה יהיה זכאי בשנת המס 1975 ואילך לתוספת פחת כמפורט להלן:
(1)
היו גמר הבניה או הרכישה בשנת 1940 או לפניה – תהיה תוספת הפחת 2100% מסכום הפחת שהנישום זכאי לו לפי הפקודה.
(2)
היו גמר הבניה או הרכישה בשנת 1941 – תהיה תוספת הפחת 1950% מסכום הפחת כאמור.
(3)
היו גמר הבניה או הרכישה בתקופה שבין תחילת שנת 1942 לבין סוף שנת 1949 – תהיה תוספת הפחת 1350% מסכום הפחת כאמור.
(4)
היו גמר הבניה או הרכישה בתקופה שבין תחילת שנת 1950 לבין סוף שנת 1951 – תהיה תוספת הפחת 870% מסכום הפחת כאמור.
(5)
היו גמר הבניה או הרכישה בתקופה שבין תחילת שנת 1952 לבין סוף שנת 1955 – תהיה תוספת הפחת 435% מסכום הפחת כאמור.
(6)
היו גמר הבניה או הרכישה בשנת 1956 – תהיה תוספת הפחת 390% מסכום הפחת כאמור.
(7)
היו גמר הבניה או הרכישה בתקופה שבין תחילת שנת 1957 לבין סוף שנת 1959 – תהיה תוספת הפחת 360% מסכום הפחת כאמור.
(8)
היו גמר הבניה או הרכישה בתקופה שבין תחילת שנת 1960 לבין סוף שנת 1963 – תהיה תוספת הפחת 300% מסכום הפחת כאמור.
(9)
היו גמר הבניה או הרכישה בתקופה שבין תחילת שנת 1964 לבין סוף שנת 1970 – תהיה תוספת הפחת 230% מסכום הפחת כאמור.
תוספת פחת בשל חלק מבנין
היה חלק מבנין מושכר בשנת מס פלונית בשכירות מוגנת תקופה העולה על ששה חדשים, יותר לו לגבי כל אותה שנה חלק יחסי של תוספת הפחת כיחס השטח המושכר כאמור, לשטח הכולל של הבנין.
השם
לכללים אלה ייקרא ”כללי מס הכנסה (תוספת פחת לבנינים מושכרים בשכירות מוגנת), תשל״ח–1977“.
ח׳ בתשרי תשל״ח (20 בספטמבר 1977)
- גדעון פת
שר הבינוי והשיכון
ממלא מקום שר האוצר
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.