כוכבי שמים רחוקים/עמא דדהבא/בערבי שלהי דקיטא
א. בְּעַרְבֵי שִׁלְהֵי דְקַיְטָא
יוֹשֵׁב לוֹ אַבָּא אַנְטוֹנִי בְּעֶרֶב שִׁלְהֵי דְקַיְטָא
יְשִׁיבָה רְוֵחָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ כָּל-שֶׁהִיא שְׁכִיבָה
עַל הָאִצְטָבָא הָרְחָבָה הַקְּבוּעָה לְכֹתֶל הַבִּקְתָּה,
צְבוּעָה כְּרוּמִית[1] חֲמִימָה מֵעֶרֶב יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁעָבַר,
נֶהֱנֶה מִצִּנַּת-נְשָׁפִים וּמֵהִתְיַחֵף בְּפַרְהֶסְיָה;
תּוֹלֵשׁ תְּלִישָׁה חֲטוּפָה בְּקִמּוּץ אֶצְבָּעוֹת מְעֻבּוֹת
שַׂעֲרָה עוֹשָׂה הַטָּיָה מִתּוֹךְ הָאֶגֶד הַמְּדֻלְדָּל,
אֶגֶד לִיפִים עֲלוּבִים, שֶׁשִּׁמֵּשׁ לוֹ זָקָן כָּל-יָמָיו,
לָשׁ לוֹ לִישָׁה טְעִימָה בֵּין שִׁבְרֵי שִׁנַּיִם צְהֻבּוֹת,
וְהוֹלֵךְ וּמוֹשֵׁךְ בְּחוּט זִכְרוֹנוֹתָיו – כָּךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה,
מַעֲלֶה שׁוּב נֶגֶד עֵינָיו יַעֲרוֹת-פֶּרְם מוֹלַדְתּוֹ,
יַעֲרוֹת-בְּתוּלָה אַפְלוּלִים מֵעֵבֶר לְמַעַר שֶׁל יַעַר,
חוּץ לְמִשְׁעוֹלִים שֶׁכָּבְשָׁה, פּוֹסַעַת בִּצְעָדוֹת בְּהוּלוֹת,
חַיַּת הַחֹרְשָׁה הַפְּזִיזָה, קַלַּת-הָרֶגֶל הַשְּׂעִירָה,
וְאַבָּא-דֹב, עִקְלַן-הַיַּעַר, הוּא חוֹבֵב הַדְּבָשׁ מִן הָעוֹלָם,
בֵּין מַפֶּלֶת-סְעָרוֹת וְאִילָנוֹת מֻכֵּי-רְעָמִים,
סָפֵק מִשְׁעוֹל וְרֶשֶׁם בְּמִפְלַשׁ אִילָנוֹת וָהֶמֶס[2]
בַּחֲלַל הַפַּלַּטִּין הַגָּדוֹל בַּיַּעַר הֶעָבוֹת הָעַתִּיק –
שָׁם בְּאַמְבָּרֵי-מַחֲבוֹאִים לְשַׂר אוֹתוֹ יַעַר-מַצְפּוּנִים
קִנְּנוּ דְבוֹרִים פִּרְאִיּוֹת בְּעֵצִים נְבוּבִים וִיבֵשִׁים,
שָׁם לוֹ נְחִילִים שֶׁל הֶפְקֵר, הַנּוֹשְׂאִים אֶת דִּבְשָׁם לָאֶחָד,
לוֹ לְסָבָא-שֶׁל-יַעַר; וְאֵין בָּעוֹלָם לוֹ דּוֹמֶה
לְמֶתֶק עֲדָנִים וּלְרֵיחַ שֶׁל צַתְרָה[3] מַקְטִירָה אֶת-קְטָרְתָּה,
בְּצִנְעָה, בִּישִׁיבָה שֶׁל צְלָלִים וּבֹשֶׂם פִּרְחֵי-הָאַלָּה,
בֹּשֶׂם צָנוּעַ וָחָם, נִתְבָּרְכוּ בּוֹ יַעֲרוֹת-הַצָּפוֹן.
כָּרוּךְ אַחֲרֵי "אַבָּא" אֲנִי וְסָמוּךְ לְצִדּוֹ,
מַבִּיט וְלֹא רוֹאֶה, וְאוּלָם קוֹלֵט לְתוֹכִי הַדְּמָמָה,
דְּמָמָה רַבָּה, יְחִידָה, מְדַבֶּרֶת בְּאֵלֶם-קְדֻשָּׁה,
שָׂחָה בִּקְרִיצוֹת כּוֹכָבִים לְכָל-צֵרוּפֵיהֶם בְּתֵבֵל,
בְּלַחַשׁ הַטְּרָפִים בְּרָאשֵׁי אִילָנוֹת מַזְקִיפֵי קוֹמָתָם,
בְּרַחַשׁ עֲשָׂבִים יְשֵׁנִים בְּאֵין-קוֹל בַּחֲלָלוֹ שֶׁל-עוֹלָם
עֵר בְכָל שַׁ"י עוֹלְמוֹתָיו – וּמַאֲזִין, מַאֲזִין-מַחֲרִישׁ.
פִּתְאֹם פּוֹתֵחַ וּמוֹשֵׁךְ הַיָּשִׁישׁ בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה
חוּט זִכְרוֹנוֹתָיו בְּאָזְנֵי הַנַּעַר הַיּוֹשֵׁב לְצִדּוֹ:
לְאַחַר שֶׁאַבָּא נִסְתַּלֵּק מֵעֲבוֹדָתוֹ בַּקֹּדֶשׁ
מָעֲטוּ מַשְׁכִּימִים לְפִתְחוֹ, כְּבָר הָלַךְ וּפָחַת דּוֹר-גִּילוֹ,
הָלְכוּ לְעוֹלָמָם לָנוּחַ אֶל-תַּחַת הַגַּלִּים הַיְּרֻקִּים
בְּחַצְרוֹת בָּתֵּי-הָעוֹלָם הַסְּמוּכִים לְמִגְרְשֵׁי-כְפָרִים,
אֶחָד אֶחָד הִסְתַּלְּקוּ יְדִידִים וְאוֹיְבִים בְּנֶפֶשׁ,
נִשְׁאֲרוּ בּוֹדְדִים, מִתְיַתְּמִים, וְדַיָּם בֶּחָצֵר הַגְּדוֹלָה
לַעֲשׂוֹת בָּהּ כָּל-הַנִּשְׁאָר מִדֶּרֶךְ חַיֵּיהֶם הַפְּשׁוּטָה,
קָשְׁתָה עֲלֵיהֶם הֲלִיכָה, וְנַעֲשׂוּ חוֹבְבֵי-סַפְסַלִּים,
יוֹשְׁבֵי אִצְטַבָּה חֲמִימָה בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית-מַעֲרָבִית,
פִּנָּה מַאֲרִיכָה בְּחֻמָּהּ – לֹא הָיָה עִם מִי לְשׂוֹחֵחַ.
אִשְׁתּוֹ הַיְשִׁישָׁה – זוֹ דַּרְכָּהּ שֶׁאֵינָהּ חוֹבֶבֶת כָּל-עִקָּר
שִׂיחוֹת אִישׁ אַחֵר זוּלָתָהּ, וְדִבְרֵי עַצְמָהּ חֲבִיבִים
מֵאָז וּמֵעוֹלָם עָלֶיהָ מִדִּבְרֵי כָל נוֹשְׂאֵי-נְאוּמִים;
וְעוֹד – מִן הַכְּלָל הִיא יוֹדַעַת כָּל-מָה שֶׁהַיָּשִׁישׁ לָהּ יַגִּיד,
מַה שֶׁהוּא עָתִיד לְהָעִיר בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם וְהַשָּׁנָה.
שִׁשִּׁים שָׁנָה שֶׁהֵמָּה בַּכְּפִיפָה הָאַחַת, כְּבָר אָפְסוּ
דִּבְרֵי-חִבָּה וְקִנְטוּר בֵּינֵיהֶם וּמַה יֵּשׁ לוֹ לוֹמַר?
אֵינָהּ סוֹבֶלֶת אֶת דְּבָרָיו. וּשְׁנֵיהֶם כּוֹבְשִׁים שְׂפָתַיִם
זֶה בְּצַד זֶה עַד שֶׁיָּבוֹא אִישׁ מִן הַשּׁוּק לְשֵׁם שִׂיחָה.
עַכְשָׁו יִשְׁפֹּךְ הַזָּקֵן בְּאָזְנַי בְּעַרְבוֹת-אֲפֵלָה
כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ עוֹד לוֹמַר בָּעוֹלָם הַזֶּה הַמִּשְׁתַּעֲמֵם,
עוֹלָם שֶׁדָּהוּ צְבָעָיו, נִתְרוֹקֵן מֵאֶפֶס מַכִּירִים,
חַי חַיִּים זָרִים וְלָהוּט אַחַר מַעֲשִׂים מְשֻׁנִּים,
עַד שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לוֹ אַחִים: הָעֵצִים הַמְּלַבְלְבִים בְּעִתָּם,
מַמָּשׁ כְּלַבְלְבָם אָז, כְּשֶׁנִּכְנַס בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה
לְפַרְדֵּס סָבָא שֶׁלּוֹ בְּעוֹדוֹ "שֶׁקֶץ מְשֻׁקָּץ",
וְהֵמָּה בְּרֵאשִׁית פְּטוּרָם כְּחֹטֶר בַּגֶּזַע בּוֹ עָלוּ,
וְאוֹתָן הַדְּבוֹרִים הַיְקָרוֹת, הָעוֹסְקוֹת בְּמַעֲשֵׂי-בְרֵאשִׁית
לְמִן הֱיוֹת דְּבוֹרָה בָּאָרֶץ, מַמְשִׁיכוֹת וְשׁוֹזְרוֹת חוּט-חַיִּים,
אֲשֶׁר הוּא יָדַע מִקֶּדֶם וַאֲשֶׁר הֵבִין בְּרוּרוֹת,
חוּט לֹא יִנָּתֵק לְעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ שֶׁל בּוֹרֵא-הָעוֹלָם...
וְכָךְ אֲנִי יוֹשֵׁב וּמַאֲזִין עַל אֶרֶץ שֶׁכֻּלָּהּ רֹן-דְּבוֹרִים,
כֻּלָּהּ קַן-דְּבוֹרִים וְכֻלָּהּ פּוֹרַחַת לִמְזוֹנוֹת שֶׁל דְּבוֹרִים,
"אֶרֶץ זָבַת הַדְּבָשׁ", וְהוֹלֵךְ כָּךְ וּמִתְחַוֵּר
פָּסוּק מִכִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, הוֹלֵךְ מִתְחַוֵּר מֵאֵלָיו:
"אֶרֶץ זָבַת דְּבַשׁ" – אֶרֶץ בְּרוּכָה וְזֶה שִׁבְחָהּ.
הִנְנִי שׁוֹמֵעַ הַזִּמְזוּם בְּתוֹךְ הַכַּוָּרוֹת בַּשָּׂדֶה,
בְּגִנַּת עֵץ-פֶּרִי, בַּחֹרְשָׁה, וּבְמַפֶּלֶת שֶׁל אַרְיֵה...
זָבַת דְּבַשׁ! אֲנִי קוֹלֵט קוֹל דְּבָרָיו שֶׁל אַבָּא אַנְטוֹנִי,
אַךְ אֶת-הַנֶּאֱמָר לֹא אֶקְלֹט: – קוֹל זִמְזוּם אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ,
נִים וְלֹא נִים – וְגַם אוּלַי תִּיר וְלֹא תִּיר – וּבְאָזְנַי:
"זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ"... "זָבַת דְּבַשׁ"... זֶה זִמְזוּמָהּ.
וְאוּלַי מֵאָז – כְּבָר מֵאָז! מֵאוֹתָם נְשָׁפִים רְחוֹקִים
אֲשֶׁר עִם אַבָּא אַנְטוֹנִי – נִיצוֹצוֹת לְלִבִּי נִכְנָסוּ,
טֶרֶם יְדַעְתִּים וְטֶרֶם אֲנִי הֲבִינוֹתִי, שֶׁהֵמָּה
הָיוּ לַאֲשֶׁר הָיוּ, וְהֵם הֱבִיאוּנִי בְּאֵין רוֹאִים
עַד הַמִּכְוֶרֶת הַזֹּאת – פֹּה בְּאַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה,
אוֹתָם נִיצוֹצוֹת-זֵרְעוֹנִים, שֶׁנָּפְלוּ עַל קַרְקַע, שֶׁהִכְשִׁיר
רַבִּי, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּיַד הַתַּנַכְ"ל הַקָּטָן,
ו"סָבָא-מַחֲרַשְׁתָּא" גַּם הוּא, אֲשֶׁר טְרָדַנִי בְּכַעְסוֹ
וּבַחֲמָתוֹ עַד אֵצֶל אַבָּא-אַנְטוֹנִי וּדְבוֹרָיו, –
זְכוּרִים גַּם שְׁלָשְׁתָּם לְטוֹב – אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן!
טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.