כוכבי שמים רחוקים/עמא דדהבא/אכא צנתרות דדהבא...

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א. אִכָּא צַנְתָּרוֹת דְדַהֲבָא...

"אִכָּא צַנְתָּרוֹת דְדַהֲבָא" יֶשְׁנָם צִנּוֹרוֹת שֶׁל זָהָב,
אֲשֶׁר אֵין דּוֹמֶה לְיָפְיָם בְּכָל אֲשֶׁר בָּרָא הַיּוֹצֵר,
כָּל אֲשֶׁר בָּרָא לִכְבוֹדוֹ לְשַׁכְלֵל יִפְעַת עוֹלָמוֹ.
פָּקַד לְהַכְנִיס בַּמִּשְׁכָּן שֶׁלּוֹ עַל שֻׁלְחַן-הַפָּנִים
גַּם צִנְצֶנֶת שֶׁל מָן. וְעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ אֵינֶנּוּ
אֶלָּא שֻׁלְחַן-הַפָּנִים, הָעוֹמֵד לְפָנָיו בְּהָדָר.
מָלֵא צִנְצָנוֹת שֶׁל מָן, צִנְצְנוֹת זָהָב נִפְלָאוֹת.
 
"זַרְעָא דְדַהֲבָא אִכָּא"... יֶשְׁנוֹ זֶרַע שֶׁל זָהָב
נוֹשֵׂא מִסְתְּרֵי-חַיִּים, נִיצוֹצוֹת נֵצַח נְצָחִים,
חִידַת הַחַיִּים בְּחֵיקוֹ, חִידַת-הַחִידוֹת הַגְּדוֹלָה.
אָז, בַּעֲשׂוֹתוֹ בָּאָרֶץ, בִּימוֹת הַיְצִירָה הַגְּדוֹלָה,
צִוָּה לָאָרֶץ וַיִּפְקֹד מִכָּל אֲשֶׁר טָמַן בְּחֵיקָהּ,
אוֹצְרוֹת הֲוָיָה נִרְדֶּמֶת בְּצֵרוּף צֵרוּפֵי מִסְתּוֹרִין,
מַיִם, מַתֶּכֶת וְדוֹמֵם וּמְלָחִים – כָּל אֶחָד לְמִינוֹ,
בַּרְזֶל זוֹעֵם וָחוּם, גָּפְרִית זְהַבְהֶבֶת-חִוֶּרֶת,
זַרְחָן אַדְמוֹנִי וְלָבָן, וְאַשְׁלְגָן מַכְסִיף מִתְנוֹצֵץ,
סִידָן מַלְבִּין כַּכֶּסֶף וְחַנְקָן מֵמִית וּמְחַיֶּה, –
לִטְווֹת טְוִי-פְּלָאִים וָסוֹד, לַעֲשׂוֹת בִּטְוִי-חַיִּים קַיָּם
רִקְמָה, עוֹרֵק וָעֶצֶב; אֲשֶׁר לַגֶּזַע בַּגֶּזַע,
אֲשֶׁר לָעֶצֶב בָּעֶצֶב וַאֲשֶׁר לְעָלֶה בֶּעָלֶה,
אֲשֶׁר לַשֹּׁרֶשׁ בַּשֹּׁרֶשׁ, בָּעִקָּר וְצִיצִיּוֹת יוֹנְקוֹתָיו.
אֶרֶץ, הִיא לֹא תְכַסֶּה עַל כָּל-מַחְמַדֶּיהָ, יִתְפָּרֵץ
צֶמַח וְצֶמַח לְמִינוֹ, יַעֲלֶה, יִיף בְּמוֹעֲדוֹ,
דֶּרֶךְ יִמְצָא לוֹ מַעְלָה, וּפֹה תְקַדְּמֶנּוּ הַחַמָּה
בִּלְטִיפוֹתֶיהָ הָרַכּוֹת, הַנֶּאֱמָנוֹת וְהַטּוֹבוֹת.
יוֹם יוֹם הִיא תִפְקְדֶנּוּ, תְּחַיֵּךְ לוֹ וּתְעוֹדְדֶנּוּ,
תִּצְבַּע אֲשֶׁר לִצְבֹּעַ וַאֲשֶׁר לְחַמֵּם תְּחַמֵּם.
עָלֹה יַעֲלֶה הַצֶּמַח וְאָסַף וְאָגַר וְצָבָר
בִּרְכַּת שָׁמַיִם מֵעָל וְקַרְקַע רוֹבֶצֶת תָּחַת.
וְיוֹם יוֹם יַעֲמֹד בְּכָל אוֹנוֹ – בּוֹ יַזְכִּירֶנּוּ הַשֶּׁמֶשׁ,
אֲשֶׁר יֵשׁ בּוֹ נִיצוֹצוֹת שֶׁל הָאַלְמָוֶת, לֹא יִשְׁכָּח!
חַיִּים כִּי קִבֵּל וְחַיִּים עָלָיו לְהַחֲזִיר לְקוֹנוֹ,
חַיִּים תַּחַת חַיִּים וְזֶרַע תַּחַת הַזֶּרַע!
וְטָוָה הַצֶּמַח טְוִי-פְלָאִים, הוֹלֵךְ וּבוֹנֶה בֶּעָלִים
תַּבְנִית גָּבִיעַ וְכֹתֶרֶת, וּבִגְדֵי צִבְעוֹנִין לוֹ יָעַשׂ.
אֵין לְךָ צֶבַע בָּעוֹלָם אֲשֶׁר לֹא יִקַּח מִמֶּנּוּ,
אוֹצְרוֹת צֶבַע שָׁמַיִם בִּשְׁעוֹת בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת בָּעֶרֶב
וַהֲמוֹן גּוֹנֵי-גְוָנָיו עִם אוֹרוֹת רִאשׁוֹנִים בַּשָּׁחַר.
אֵין לְךָ צוּרָה בָּעוֹלָם אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה כְּמַתְכֻּנְתָּהּ
לַעֲטֹר בָּהּ הַגָּבִיעַ וְלַעֲשׂוֹת תַּבְנִית כֹּתֶרֶת.
יֵשׁ אֵינוֹ בוֹנֶה אֶלָּא גָבִיעַ כְּעֵין סֵפֶל, וּלְהֵפֶךְ,
יֵשׁ אֲשֶׁר יִבְחַר בְּכֹתֶרֶת, וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִבֶן גַּם שְׁנֵיהֶם.
וּבַכֹּתֶרֶת, בַּתָּוֶךְ, יַעֲלֶה קַרְקַע-מַצָּעִית,
שָׁם נִפְגָּשִׁים בְּיַחַד גָּבִיעַ, כֹּתֶרֶת, וְכָל-יֶתֶר
חֶלְקֵי הַצֶּמַח, בַּתָּוֶךְ מִתַּמֵּר עֱלִי בַּעַל שַׁחְלָה,
נוֹשֵׂא כִּפָּה-צַלֶּקֶת, כְּלִי-קִבּוּל הַזֶּרַע הַמּוּבָא.
סָבִיב לְאוֹתוֹ עֱלִי עַמּוּדִים דְּקִּיקִים, עֲנָוִים,
טְעוּנֵי שַׂקִּיקִים בְּרֹאשָׁם, מְלֵאִים אַבְקַת-נִצָּנִים –
זַרְעֵי הַקֹּדֶשׁ בַּמַּאֲבָק שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים לְמִינֵיהֶם.
עַל הַמַּצָּעִית בֵּינֵיהֶם צוּפָנִים זְעִירִים-זְעִירִים,
מְלֶאכֶת צוּף-הַנִּצָּנִים בְּיָדָם, כְּדֵי לִמְשֹׁךְ אֲלֵיהֶם
בְּיֵין-קִדּוּשִׁין רֵיחָנִי כָּל-קְהַל הַשּׁוֹשְׁבִינִים הַקַּלִּים,
לִהְיוֹת אוֹתָם גְּבִיעִים צִנְצֶנֶת מִן הֵיכַל הָעוֹלָם,
עוֹמְדִים פְּתוּחִים-נִצָּבִים וְאוֹצְרִים אֶת נֶקְטַר-הַקֹּדֶשׁ
וְאַבְקַת-נִצָּנִים קְדוֹשָׁה, מוּעָדָה לְחַיֵּי-הָעוֹלָם.
אָנוּ קוֹרְאִים לְכֻלָּם: הַפֶּרַח הָעוֹלֶה בַּקֶּלַח.
הִנֵּה הוּא טְוִי-הַפְּלָאִים! עַמּוּדִים עַמּוּדִים בְּסֵדֶר
נָכוֹן וְקַיָּם מֵאָז: כָּל פֶּרַח וְסִדְרוֹ לְמִינוֹ
לְאַלְפֵי רִבְבוֹת גְּבִיעִים וּלְרִבּוֹא רִבּוֹאוֹת צוּרוֹתָם,
גָּדְלָם וְצֵרוּפֵי-צִבְעֵיהֶם בְּלַהַט אֲהָבִים לְהַפְרוֹת
וּלְהִפָּרוֹת, לְקַיֵּם עוֹלָמוֹ לְנֵצַח נְצָחִים,
מִי בַּחֲרָקִים זְרִיזִים וּמִי בְּרוּחַ נוֹשֶׁבֶת
לְשֵׁם הִזְדַּוְּגוּת רְחוֹקִים, הַמְחַכִּים לוֹ אֵי-שָׁם מֵרָחוֹק.
אָנוּ קוֹרְאִים לוֹ פֶּרַח! וְאֻמַּת-הַזָּהָב כִּי תָבוֹא
לִשְׁתּוֹת מִיֵּין-הַקֳּדָשִׁים וְלֶאֱרֹז הָאַבְקָה הַמַּפְרָה,
נִפְגָּשׁוֹת בְּנֵי עַם-הַזָּהָב בְּצַנְתְּרוֹת-זָהָב, לְמַעַן
תַּעַל שִׁירַת-הַזָּהָב לְשִׁכְלוּל יְפִי יְמוֹת קָיִץ, –
מִזְמוֹר מִזְמוּטֵי מְזֻמָּנִים, נִזּוֹנִים מִזֶּרַע מִתְמַזְמֵז,
זִמְרַת זִמְזוּמֵי זַמֶּרֶת: הֲמָזוּג לִי יֵינִי וְזֻמַּן,
הוֹי מַזְמִינָתִי, לַזְּמַן? מַזָּל טוֹב! מַזָּל טוֹב! זוּזִי!
 

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.